בעיות שמיעה נפוצות

שטיינר מכשירי שמיעה
שיתוף המאמר:

ירידת שמיעה יכולה להפריע או להקשות על פעולות שונות בחיי היום יום. באופן כללי, עם העלייה בגיל יש שכיחות גבוהה יותר של הופעת ירידה בשמיעה אך יכולות להיות ישנן סיבות שונות ומגוונות לתחושת ירידה בשמיעה.

האוזן מחולקת באופן גס לשלושה חלקים. האוזן החיצונית, שכוללת את החלק שאפשר לראות (שנקרא אפרכסת), ואת תעלת השמע החיצונית. בקצה התעלה נמצא עור התוף, קרום עדין שמפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה.

האוזן התיכונה היא תא מלא באוויר. בתוכו נמצאות שלוש עצמות השמע, שהן העצמות הקטנות ביותר בגוף. עצמות השמע מחוברות זו לזו ומתחברות בקצה לכניסה לאוזן הפנימית.

האוזן הפנימית מורכבת משני איברים: השבלול, שהוא איבר השמיעה, והמערכת הוסטיבולרית שמסייעת בשיווי המשקל. נזק לכל חלק של האוזן עלול לגרום לאובדן שמיעה.

בדיקת שמיעה על ידי רופא מומחה

בעיות שמיעה שכיחות

ירידת שמיעה הולכתית

במקרה זה העברת הקול אל האוזן הפנימית נבלמת באוזן החיצונית או התיכונה. זה קורה לעתים קרובות כתוצאה מריבוי שעוות אוזניים (צרומן), או נוזל באוזן התיכונה, וכן במקרה של נזק לעצמות השמע. ירידה הולכתית יכולה להיגרם גם מנזק לעור התוף שיוצר קרע או נקב. נזק כזה יכול להגרם מגופים זרים שחודרים אל תעלת האוזן החיצונית, למשל אצל ילדים הכנסה של חלקי צעצוע או חרוזים. כדאי לזכור שניקוי אוזניים באמצעות מקלות אוזניים אינו מומלץ ואף יכול לגרום לנקב בעור התוף. ישנם עוד גורמים לירידות שמיעה הולכתיות.

דלקת אוזניים חיצונית

גורם שכיח מאוד לירידה בשמיעה, במיוחד בילדים. התסמינים העיקריים הם כאבי אוזניים והרגשה לא טובה, אך זה יכול לגרום לאובדן שמיעה זמני. אחד מהסיבוכים של דלקת אוזניים כרונית הוא כולסטאטומה – מצב לא שכיח שבו מתפתחת ציסטה באוזן. אפשר לעיתים רחוקות להיוולד עם זה, אבל בדרך כלל יופיע כסיבוך של דלקת אוזניים ארוכת שנים (כרונית). ברוב המקרים ירידת השמיעה היא מצב זמני שחולף עם החלמת הדלקת.

עור התוף מחורר או מצולק

קרע/חור/נקב בעור התוף עלול לגרום לאובדן שמיעה זמני. ברוב המקרים יכול להתאחות לבד, בלי סיבוכים ובלי התערבות רפואית. במקרים בהם לא מתאחה מעצמו ישנה אופציה של ניתוח. לסגירת הנקב. צלקות של התוף נובעות בדרך כלל מנקב חוזר ונשנה, בין אם על ידי זיהום או על ידי כניסת חפצים לתוך האוזן.

הצטברות נוזלים באוזן התיכונה

קורה כאשר האוזן התיכונה מתמלאת בנוזל דמוי דבק במקום באוויר. בדרך כלל הנוזל נוטה להתנקז ללא טיפול. עם זאת, ניתן להמליץ ​​​​על ניתוח כפתורים, שבמהלכו מוכנסת צינורית זעירה לעור התוף כדי לאפשר אוורור של לאוזן התיכונה אם היא ההפרעה נמשכת.

אובדן שמיעה תחושתי-עצבי

כשאיבר השמיעה באוזן הפנימית – השבלול, כשהחדר המלא בנוזל, הנקרא שבלול, או עצב השמיעה, אינם פועלים כראוי, הדבר עלול לגרום גורם לאובדן שמיעה תחושתי-עצבי. בדרך כלל המשמעות היא שתאי שיער בשבלול אינם פועלים כראוי או שיש בעיה בעצב השמיעה, כך שחלק או כל הצלילים לא נשלחים למוח. אובדן שמיעה תחושתי-עצבי יכול להיות קל, בינוני, חמור או עמוק, ולהשפיע על אוזן אחת או שתיים.ישנם סוגים שונים של ירידות תחושתיות עצביות.

פרסביאקוזיס

הסיבה השכיחה ביותר לאובדן שמיעה של אנשים מבוגרים קשורה לגיל. רוב האנשים מעל גיל 60 חווים ירידת שמיעה במידה מסוימת. ירידת השמיעה בדרך כל הדרגתית ומחמירה ככל שחולף הזמן, ויכולה להופיע בחומרות שונות.

נזקי רעש

רעש חזק פוגע בשבלול ויכול לגרום לאובדן שמיעה קבוע או טינטון באוזן – תחושת צלצולים או רעש באוזניים. הסיכון מבוסס על כמה חזק הרעש ומה משך החשיפה אליו. מי שעובד עם ציוד רועש – במפעלים, מטווחים, תחום התעופה או עובדים שמפעילים מכונות כבדות – צריכים תמיד להשתמש במיגון מתאים לאוזניים בכל חשיפה לרעש – אוזניות, אטמים או שילוב של השניים. ההשפעה המצטברת של חשיפה ממושכת לרעש חזק מזרזת את תהליך אובדן השמיעה. רעש חזק מנגני MP3 והופעות מוזיקה תורם לכך שאובדן שמיעה משפיע יותר ויותר על צעירים.

זיהומים

זיהומים מסוימים עלולים לפגוע בעצבי השמיעה ו/או בשבלול. אלה כוללים חצבת, חזרת, דלקת קרום המוח חיידקית או ויראלית, ושחפת. נגיף הזוסטר, הגורם לשלבקת חוגרת, יכול להשפיע על עצבי השמיעה. בכל המקרים הללו אובדן השמיעה כתוצאה מכך יכול להיות קבוע.

מחלת מנייר

מחלה שפוגעת באוזן הפנימית. המחלה עלולה לגרום לאובדן שמיעה פתאומי, או לירידת שמיעה תנודתית – שמשתפרת ומחמירה. תסמינים נוספים של מנייר שלה הם סחרחורות (ורטיגו), תחושת מלאות וטינטון באוזן. המחלה בדרך כלל תשפיע על אוזן אחת. היא נוטה להופיע בגילאי 40-60 אך גם אצל צעירים יותר. היא נחשבת למחלה כרונית.

אובדן שמיעה מולד או תורשתי

אובדן שמיעה שקיים בלידה, או זמן קצר לאחר מכן, יכול לנבוע מגנטיקה או אירועים שקורים סביב ההריון או הלידה. זה כולל זיהומים (כגון חצבת או CMV), שהות בפגייה, אי קבלת מספיק חמצן בלידה, תסמונות תורשתיות שעלולות לגרום לאובדן שמיעה. אלה כוללות את תסמונת דאון, תסמונת טריצ’ר קולינס, ותסמונת וורדנבורג. יש גם אובדן שמיעה תורשתי שאינו קיים בלידה אלא מתפתח בשנות החיים הראשונות או בהמשך החיים. הסימן הראשון יכול להיות התפתחות דיבור לקויה וקשיי היגוי.

סיכום

בכל שינוי באוזניים כמו טינטון באוזן או תחושה של ירידת שמיעה פתאומית או הדרגתית, חשוב לגשת לרופא אף אוזן גרון ולבחון אפשרויות לטיפול והקלה. ישנן אפשרויות מגוונות לשיקום השמיעה ושיפור איכות החיים שייתכן ונפגעת עקב ירידת השמיעה. בין אפשרויות השיקום השונות – מכשירי שמיעה, שתלי שבלול, אביזרי עזר לשמיעה. כדאי להתייעץ עם רופאי אף אוזן גרון וקלינאי תקשורת בתחום השמיעה.

רותי שרון

רותי שרון

בעלת תואר שני בהפרעות בתקשורת. קלינאית התקשורת הראשית של חברת סונובה ישראל.
36 שנות נסיון כקלינאית תקשורת, מתמחה בשיקום שמיעה ומכשירי שמיעה.

רקע