לא שומעים טוב מה עושים ?

נטע שלו צרפתי ולי פלדמן

שיתוף המאמר:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

ההתמודדות עם ליקוי שמיעה דומה להתמודדות עם אובדן ומוות. “כולנו חווים מגיל 40 ירידה בשמיעה”, אומרות שתי קלינאיות תקשורת ומונות חמישה שלבים אותם יש לעבור בהתמודדות עם ליקוי השמיעה. בדקו באיזה שלב אתם ומה צפוי הלאה.

עובדה: רוב המבוגרים מתכחשים בתחילה לעובדה שהם חווים ירידה בשמיעה. כדי להבין האם אתם או קרובכם זקוקים לאבחון או ייעוץ בנושא ענו בכנות על ארבעת השאלות הבאות:

  • האם אתם שואלים “מה?” בפעם השלישית?
  • האם גם השכנים שומעים את הטלוויזיה שלכם?
  • האם אתם חושבים שהדור של היום לא מדבר ברור?
  • האם אתם נמנעים מלצפות בערוץ מסוים כי מגישת החדשות “בולעת” מילים?

עניתם בחיוב, ייתכן ואתם חווים ירידה בשמיעה. חשוב שתדעו כי אתם לא לבד, רוב האנשים בשלב מסוים בחיים ייחוו או חווים ירידה בשמיעה. יחד עם הבנה הזאת ידוע כי תהליך ההכרה בליקוי השמיעה הינו מורכב ובאופן טבעי דומה מאוד לתהליך אותו עובר אדם המאבד משהו חשוב או משמעותי בחייו.

5 שלבים: להתמודדות עם ליקוי שמיעה

מחקרים מצאו כי מרגע הידיעה על ירידה בשמיעה ועד תחילת השימוש במכשירי שמיעה ואביזרי עזר חולפות כחמש עד עשר שנים, בהם האדם עובר תהליך של חמישה שלבים של השלמה עם המצב.

שלב ראשון: הכחשה

החל מגיל 40, כולנו נחווה ירידה בשמיעה בצורה כזאת או אחרת. לרוב הירידה תתרחש באופן הדרגתי ותושפע ממרכיבים סביבתיים ובריאותיים רבים. כגון, חשיפה לרעש, נטילת תרופות מסוימות או בעקבות הריון ולידה.

ייתכן שפספסתם את העובדה שלא שמעתם את הציפורים מצייצות לאחרונה, או שאתם כבר לא שומעים את איתות המכונית. במילים אחרות, אתם יכולים לחשוב ששמיעתכם תקינה עד שחבר או בן משפחה מעיר את תשומת ליבכם לעובדה שמשהו השתנה.

גם אז, זה נורמלי לנסות להכחיש את המובן מאליו. אתם עלולים להגיד לעצמכם, “אני שומע טוב” או “אני שומע כל מה שאני צריך לשמוע” או “זה הם שלא מדברים ברור”. אפילו אלו שהולכים לבדיקת שמיעה, מחכים בממוצע כשבע שנים עד שנוקטים בפעולה להתחלת תהליך שיקום השמיעה.

שלב שני: כעס

ייתכן שתכעסו על בני המשפחה, שממשיכים לבקש שתחלישו את עוצמת הטלוויזיה או מתעקשים שתטפלו בשמיעה שלכם.

חשוב להבין ששלב זה רלוונטי לכל בני המשפחה. קחו בחשבון שבני משפחתכם עלולים לכעוס גם כן, בגלל שאתם מתעלמים מדבריהם ומתעכבים בקביעת התור לבדיקת שמיעה.

שלב שלישי: מיקוח

אחרי שהכעס חלף, תעברו לשלב המיקוח ותחפשו דרכים להחזיר את השמיעה לתפקוד תקין. תבטיחו לעצמכם לאכול בריא יותר, להשתמש באטמים כשאתם נמצאים באירוע רועש או להחליש את עוצמת הרדיו באוטו.

ככל הנראה, לא תחזרו לשמוע כמו ששמעתם בעבר, אבל החדשות הטובות הן, שלא משנה מהי סיבת הירידה בשמיעה, רוב הסיכויים הם שתוכלו לשמוע טוב יותר באמצעות מכשירי שמיעה ו/או אביזרי עזר לשיקום השמיעה.

שלב רביעי: דיכאון

אם אתם מרגישים קצת מדוכאים עקב המצב, אתם לא לבד. החשש שאיבדנו משהו משמעותי כמו השמיעה, תעציב אותנו, לא משנה בני כמה אנחנו.

בשלב זה נגיד משפטים כמו “הכל חסר טעם, למה לטרוח?” או “לחבר שלי יש מכשיר, שלא עוזר לו בכלל והוא לא משתמש בו!”.

לעיתים אף תחושו בושה בשל מצבכם ותנסו להסתירו. תתחילו להימנע מסיטואציות חברתיות ותקשורתיות המאתגרות את השמיעה שלכם כמו ארוחה רבת משתתפים, הרצאות או הצגות. הרי כאשר זה נהיה קשה או מתיש להשתתף בשיחות יומיומיות עם קרובים ואהובים, טבעי לרצות להימנע מהסיטואציות הללו ככל האפשר.

שלב חמישי: השלמה

בשלב האחרון של התהליך מתרחשת השלמה עם מגבלת השמיעה שלכם ואתם רוצים ומוכנים לקבל עזרה.

בשלב זה הצעד הנכון לעשותו הוא להתייעץ עם קלינאי תקשורת המתמחים בשיקום שמיעה לגבי הפתרון המתאים ביותר לשיקום השמיעה שלכם. אם הומלץ לכם להיעזר במכשירי שמיעה, ואתם מתלבטים אם אכן כדאי לרכוש אותם, כדאי שתדעו שמחקרים עדכניים מצביעים על יחס ישיר בין שימוש במכשירי שמיעה לשיפור באיכות החיים.

משוקמי שמיעה רבים מדווחים על שיפור משמעותי באיכות החיים, ביחסים עם בני משפחה וחברים ועל עצמאות רבה יותר. חשוב לזכור כי קבלת האבחנה של ירידה בשמיעה ונקיטת פעולה לצורך שיקומה תעזור לכם לחזור לתפקוד שמיעתי מיטבי שיבטיח לכם איכות חיים גבוהה יותר.

הכותבות הן קלינאיות תקשורת בשטיינר – סונובה ישראל

סגירת תפריט