לקות שמיעה ושיקום השמיעה

שטיינר מכשירי שמיעה

שיתוף המאמר:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

חוש השמיעה הוא החוש המשמעותי ביותר לתקשורת עם העולם ולתפקוד בחיי היומיום, ולכן חשוב לשיקום לא פחות מליקוי ראיה. פגיעה בו גורמת לעיתים קרובות לניתוק מהסביבה. ניתוק מסוג זה מוליד קשיים חברתיים ורגשיים, אשר רק הולכים ומתעצמים. למרבה המזל, חוש השמיעה הוא החוש הראשון מבין כל החושים שהצליחו לשקם באמצעות מכשירי שמיעה. בזכות הטכנולוגיה הזמינה לנו כיום, ניתן לשקם את השמיעה ברמה טובה מאוד, ובכך לשפר באופן ניכר את איכות החיים.

 

לרשויות השלטון במדינה אין נתונים מוסמכים בנושא, אך על פי נתונים לא-רשמיים של אגודת החירשים בישראל, בארץ חיים כ-7,000 חירשים וכ-500,000 כבדי שמיעה (כ-10% מכלל תושבי מדינת ישראל). על פי נתונים אחרים, מדובר במספר גדול עוד יותר של אנשים שיוכלו להפיק תועלת ממכשירי שמיעה: בין 700,000 למיליון איש! כ-35% מבני ה-65 ומעלה בישראל סובלים מלקות בשמיעה. במילים אחרות, כל אדם שלישי מעל גיל 65 סובל מלקות שמיעה.

 

מנתוני ה-SIPP בארה”ב, עולה כי מתוך כל 20 אמריקאים יש אחד הלוקה בשמיעתו. בארה”ב ישנם כמעט 10 מליון לקויי שמיעה, וכמיליון חירשים. יותר ממחצית לקויי השמיעה בארה”ב הם בני 65 ומעלה. פחות מ-4% צעירים מגיל 18. מנתוני ה-Census Bureau האמריקני, עולה כי לאנשים עם לקות שמיעה קלה יותר יש סיכויי העסקה טובים יותר, לעומת אנשים עם לקות שמיעה חמורה יותר.

 

לקות שמיעה עשויה להיגרם מסיבות רבות, אשר כוללות בין השאר הזדקנות, חשיפה לרעש, גורמים גנטיים, נטילת תרופות מסוימות, מחלות אוזן ועוד. ברבים מהמקרים הסיבה לירידה בשמיעה נובעת משילוב של מספר גורמים, או שהיא כלל איננה ידועה. במרבית הפעמים, לקות השמיעה תחל באופן הדרגתי, עם השנים. בכל אופן, השיקום השמיעתי הוא חיוני ומשמעותי, ללא תלות בגורם ללקות השמיעה או במהלכה.

 

לקות השמיעה עשויה להופיע בצורות ובדרגות חומרה שונות, ולהשפיע על תפקודו של כל אדם באופן שונה. כלומר, ישנו מגוון גדול של רמות תפקוד בקרב אנשים שונים, כתלות בחומרת הירידה ובגורמים נוספים: כך למשל, לקות שמיעה קלה עשויה להקשות בעיקר בתנאי רעש ובהיעדר קשר עין. אדם בעל לקות שמיעה בינונית ללא מכשיר שמיעה, יאלץ פעמים רבות לבקש מהדובר להרים את קולו, כאשר הקושי הוא גדול יותר בסביבה רועשת. אצל אדם עם לקות שמיעה בינונית-חמורה, לעומת זאת, יופיע קושי תקשורתי גם בשיחות פנים מול פנים בסביבות שקטות. האדם יתקשה לשמוע גם צלילים סביבתיים חשובים, כמו צלצול הטלפון, או צלצול הפעמון בדלת. כאשר האדם סובל מלקות שמיעה חמורה, הוא כלל אינו מסוגל לקחת חלק בשיחה ללא מכשיר שמיעה, או קריאת פנים. האדם לא ישמע גם צלילים סביבתיים חזקים, כגון בכי של תינוק. בליקוי שמיעה עמוק, האדם למעשה מוגדר כ”חירש”. פעמים רבות אדם שנולד עם לקות שמיעה בחומרה זו יכיר גם את שפת הסימנים. במקרים אלה מכשיר שמיעה נחוץ גם מבחינה בטיחותית, כיוון שהאדם לא יוכל גם לשמוע מכונית שמתקרבת אליו במורד הרחוב.

 

כיום קיימים פתרונות שיקומיים רבים, אשר כוללים בין השאר מכשירי שמיעה, שתלים קוכליאריים (שתלי שבלול), ומגוון של אביזרי עזר כגון: טלפונים עם הגברה, מערכות האזנה לטלוויזיה ועוד. למרות זאת, רק 15% מכלל לקויי השמיעה בעולם משוקמים, לעומת קרוב ל-100% מלקויי הראייה שמרכיבים משקפיים! מרבית האחרים נמנעים מקבלת עזרה ושיקום, בין היתר בגלל בושה או חוסר מודעות.

 

ההמלצה הינה חד-משמעית: לא לחכות לשיקום עד ש”אי אפשר יהיה להסתדר אחרת”, אלא להקדים תרופה למכה. אין שום סיבה לסבול מתחושת “נכות” שפוגעת באיכות החיים. מעבר לזה, יש לקחת בחשבון שאוזן שלא משוקמת, סובלת מחסך אודיטורי. במצב כזה, פעמים רבות האוזן “מתנוונת” עוד יותר בשל חוסר פעילות של עצב השמיעה. ההתנוונות באה לידי ביטוי בקשיים אשר הולכים וגדלים ביכולת תפיסת דיבור. כיום ישנם פתרונות שיקומיים רבים, אסתטיים, חכמים, אוטומטיים ופשוטים לשימוש, אשר מאפשרים לשקם ולחולל מהפכה של ממש בתפקוד ובאיכות החיים.

 

תפקידו החשוב ביותר של קלינאי התקשורת במכון השמיעה הוא לבחור ביחד עם המטופל את הפתרון המתאים ביותר עבורו מתוך מגוון הפתרונות המצויים בשוק. מדובר בפתרון שעונה על רצונותיו של המטופל מחד, ועל חומרת וצורת לקות השמיעה שלו מאידך. במערכת השיקולים הקשורה להתאמת מכשיר שמיעה, ישנה חשיבות מכרעת לתחושה הסובייקטיבית של האדם לקוי השמיעה, לאורח חייו ולרצונותיו, וכן לדעותיהם של אנשים בסביבתו הקרובה.

 

 

מקורות

http://deafness.about.com/cs/earbasics/a/demographics.htm

Mitchell, R.E. (2006). How many deaf people are there in the United States? Estimates from the survey of income and program participation. Journal of deaf studies and deaf education, 11(1):112-119.

 

סגירת תפריט