הקשר בין הריון לירידה בשמיעה

הריון יכול להשפיע באופן זמני על מערכת השמיעה, בעיקר בעקבות שינויים הורמונליים ועלייה בנפח הדם והנוזלים בגוף. חלק מהנשים חוות במהלך ההיריון תחושת אוזניים סתומות, לחץ באוזניים, טינטון (צפצופים), ירידה קלה בשמיעה בתדרים נמוכים או סחרחורת. מניסיוננו הקליני, ברוב המקרים מדובר בשינויים זמניים שאינם מעידים על פגיעה קבועה במערכת השמיעה וחולפים בהדרגה לאחר הלידה. עם זאת, הופעה של ירידה פתאומית בשמיעה או החמרה משמעותית של תסמינים קיימים מחייבת בירור רפואי ללא דיחוי. 

המידע במאמר נועד להרחבת הידע ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. בכל שינוי פתאומי בשמיעה או הופעת תסמינים חריגים במהלך ההיריון מומלץ לפנות לרופא. 

למה הריון משפיע על מערכת השמיעה

במהלך ההיריון חלים בגוף האישה שינויים פיזיולוגיים שמטרתם לתמוך בהתפתחות העובר ולהתאים את הגוף לדרישות המטבוליות החדשות. כבר בשלבים הראשונים של ההיריון עולה נפח הדם, ובהמשך גדל גם נפח הנוזלים שמחוץ לכלי הדם. הורמוני האסטרוגן והפרוגסטרון ממלאים תפקיד מרכזי בתהליך זה, משום שהם משפיעים על חדירות כלי הדם ועל אגירת נוזלים ברקמות שונות. כתוצאה מכך עלולים להופיע שינויים גם ברקמות האף, האוזן והגרון, ובפרט באוזן התיכונה והפנימית. שינויים אלה עשויים לגרום לתחושת לחץ או מלאות באוזניים, לטינטון, לירידה זמנית בשמיעה ואף להפרעות בשיווי המשקל. ברוב המקרים מדובר בתגובה פיזיולוגית חולפת שאינה מעידה על נזק קבוע למערכת השמיעה.

התסמינים הנפוצים בהריון

השינויים ההורמונליים והפיזיולוגיים המתרחשים במהלך ההיריון עשויים להשפיע באופן זמני גם על מערכת השמיעה. חלק מהנשים אינן חוות כל שינוי, בעוד שאחרות מדווחות על תחושת אוזניים סתומות, לחץ באוזניים, טינטון (צפצופים), ירידה קלה בשמיעה בתדרים נמוכים, ורטיגו (סחרחורת סיבובית) או שמיעת הקול העצמי בעוצמה גבוהה מהרגיל. ברוב המקרים מדובר בתסמינים חולפים, הנגרמים כתוצאה משינויים במאזן הנוזלים ובהשפעת ההורמונים על האוזן התיכונה והפנימית.

אוזניים סתומות ותחושת מלאות

תחושת אוזניים סתומות היא אחת התלונות השכיחות במהלך ההיריון. העלייה בנפח הנוזלים בגוף עלולה לגרום לבצקת קלה ברירית האוזן התיכונה ולהפריע לאוורור התקין שלה. כתוצאה מכך מופיעה תחושת מלאות באוזן, ולעיתים גם שמיעת הקול העצמי בעוצמה גבוהה יותר (Occlusion Effect). נשים רבות מתארות תחושה המזכירה את הלחץ המורגש בזמן טיסה או נסיעה באזורים הרריים. לעיתים התסמין בולט יותר בשכיבה או במהלך שינויי גובה, אך ברוב המקרים הוא חולף לאחר הלידה, עם חזרת מאזן הנוזלים לקדמותו. 

לחץ באוזניים

לחץ באוזניים דומה לתחושת אוזניים סתומות, אך אינו זהה לה. בעוד שתחושת סתימה מתבטאת בירידה בתחושת הפתיחות של האוזן, לחץ באוזניים מתואר כתחושת דחיסה או מתח פנימי. גם תסמין זה נובע לרוב מהשינויים בנפח הנוזלים ובתפקוד האוזן התיכונה, ואינו מעיד בדרך כלל על מחלה משמעותית.

טינטון (צפצופים) בהריון

טינטון הוא תחושה של שמיעת צליל ללא מקור קול חיצוני. הוא עשוי להתבטא כצפצוף, זמזום, שריקה או רחש, ולהופיע באוזן אחת, בשתי האוזניים או בראש. 

לפי סקירתם של Singla ועמיתיו (2015), זהו התסמין השכיח ביותר בתחום אף אוזן גרון המדווח אצל נשים הרות. למרות שכיחותו, המנגנון המדויק האחראי להופעת טינטון במהלך ההיריון עדיין אינו מובן במלואו. ההערכה כיום היא כי השילוב בין שינויים הורמונליים, עלייה בנפח הנוזלים ושינויים בזרימת הדם לאוזן הפנימית עשוי לתרום להופעתו. למרות שטינטון עשוי להופיע לצד ירידה בשמיעה, אצל נשים רבות הוא מופיע גם כאשר השמיעה תקינה או כאשר השינויים בשמיעה קלים בלבד. כאשר הטינטון מופיע לראשונה, מחמיר באופן משמעותי או מלווה בירידה בשמיעה, סחרחורת או תחושת מלאות בולטת באוזן, מומלץ לפנות לרופא אף אוזן גרון לצורך בירור. 

ירידה בשמיעה בתדרים נמוכים

השינויים ההורמונליים בתקופת ההיריון משפיעים גם על מאזן הנוזלים והמלחים באוזן הפנימית. כתוצאה מכך עלולה להופיע ירידה זמנית בשמיעה בתדרים נמוכים, המתבטאת בעיקר בקושי לשמוע קולות עמוקים או צלילי בס. ברוב המקרים הבנת הדיבור אינה נפגעת באופן משמעותי, משום שעיקר מרכיבי הדיבור נמצאים בתדרים גבוהים יותר. לעיתים תיתכן גם רגישות זמנית לרעשים חזקים, החולפת לאחר הלידה. 

ורטיגו (סחרחורת) וטינטון

השינויים בלחץ הנוזלים באוזן הפנימית עלולים להשפיע גם על מערכת שיווי המשקל. לכן, אצל חלק מהנשים מופיעים ורטיגו וטינטון במקביל. הוורטיגו מתבטא בתחושת סחרור של הגוף או של הסביבה, ולעיתים מלווה בבחילה או בחוסר יציבות. ברוב המקרים מדובר בתופעה זמנית, אך כאשר הסחרחורת ממושכת, חמורה או מלווה בנפילות, מומלץ לפנות להערכה רפואית.

מה קורה למחלות רקע קיימות במהלך ההריון

התסמינים שתוארו עד כה יכולים להופיע גם אצל נשים שמעולם לא סבלו מבעיות שמיעה. לעומת זאת, אצל נשים עם מחלות קיימות של מערכת השמיעה, ההיריון עשוי להשפיע על חומרת התסמינים ולהוביל להחמרה זמנית של המחלה, אך אינו נחשב לגורם הישיר להתפתחותה.

א. אוטוסקלרוזיס והריון

אוטוסקלרוזיס היא מחלה המתאפיינת בשינוי במבנה העצם באזור עצם הארכובה (Stapes) ולעיתים גם בקפסולת האוזן הפנימית (Otic Capsule). כתוצאה מכך נפגעת העברת גלי הקול ונוצר ליקוי שמיעה הולכתי, ובשלבים מתקדמים יותר גם ליקוי שמיעה תחושתי עצבי. המחלה מאובחנת לרוב בעשור השלישי לחיים, בכ־60% מהמקרים קיימת היסטוריה משפחתית, ובכ־80% מהמקרים היא מערבת את שתי האוזניים. סקירתם של Rudic ועמיתיו (2015) העלתה כי אצל חלק מהנשים עלולה להופיע החמרה בשמיעה במהלך הטרימסטר השלישי או לאחר הלידה. אחת ההשערות היא שהשינויים ברמות האסטרוגן משפיעים על חילוף החומרים של העצם ועל מוקדי ההסתיידות. אפשרויות הטיפול כוללות מעקב רפואי, טיפול תרופתי במקרים מתאימים, התאמת מכשירי שמיעה או ניתוח סטפדקטומי, בהתאם להחלטת הרופא המטפל.

ב. מחלת מנייר והריון

מחלת מנייר (Ménière’s disease) היא מחלה כרונית של האוזן הפנימית, המתאפיינת בהתקפים חוזרים של ורטיגו, טינטון, תחושת מלאות באוזן וליקוי שמיעה משתנה. הסיבה המדויקת למחלה אינה ידועה, אך היא קשורה ככל הנראה להפרעה במאזן הנוזלים באוזן הפנימית. מאחר שגם במהלך ההיריון חלים שינויים משמעותיים בנפח הנוזלים וברמות ההורמונים, ייתכן שחלק מהנשים יחוו החמרה זמנית בתסמיני המחלה. במחקרם של Sherlie ו-Varghese 2012 דווח כי בתקופת ההיריון קיימת עלייה בשכיחות התקפי הוורטיגו בקרב נשים הסובלות ממחלת מנייר. אצל נשים המאובחנות עם מחלת מנייר עוד לפני ההיריון, מומלץ ליידע את רופא הנשים ואת רופא אף אוזן גרון כבר בתחילת המעקב, כך ניתן להיערך מראש במקרה של החמרה ולהתאים את הטיפול במידת הצורך. 

ירידת שמיעה פתאומית בהריון

ירידת שמיעה פתאומית היא מצב רפואי דחוף המתאפיין בירידה משמעותית בשמיעה, לרוב באוזן אחת, המתפתחת בתוך עד 72 שעות. למרות שתוארו מקרים בודדים של ירידת שמיעה פתאומית במהלך ההיריון, עד כה לא הוכח כי היריון מהווה גורם סיכון ישיר לתופעה. מאחר שמדובר במצב נדיר בתקופת ההיריון, הידע בנושא מבוסס בעיקר על דיווחי מקרה, ובחלק גדול מהם תוארה החלמה מלאה של השמיעה. בנוסף, התופעה אינה נחשבת כגורם המשפיע על מהלך ההיריון או הלידה. חשוב לציין כי, ירידה פתאומית בשמיעה, במהלך ההיריון או בכל שלב אחר בחיים, מחייבת פנייה מיידית לרופא אף אוזן גרון, שכן אבחון וטיפול מוקדמים עשויים לשפר את סיכויי ההחלמה. מידע נוסף על תהליך האבחון והטיפול ניתן למצוא במאמר הייעודי שלנו בנושא ירידת שמיעה פתאומית. 

מה בטוח לעשות ומה כדאי להימנע ממנו

כאשר מופיעים תסמינים הקשורים לשמיעה במהלך ההיריון, חשוב להימנע מטיפול עצמי ללא ייעוץ רפואי. ברוב המקרים ניתן להקל על התחושות באמצעות פעולות פשוטות, אך ישנם מצבים שבהם נדרש בירור רפואי.

• לפני שימוש בטיפות אוזניים או בכל תרופה ללא מרשם, מומלץ להתייעץ עם רופא הנשים, רופא אף אוזן גרון או רוקח, גם אם מדובר בתכשיר הנחשב בדרך כלל בטוח.
• תמרוני השוואת לחץ, כמו בליעה, פיהוק או לעיסת מסטיק, בטוחים במהלך ההיריון ועשויים להפחית את תחושת הסתימה באוזניים.
• מומלץ להימנע מחשיפה ממושכת לרעש חזק או ממוזיקה בעוצמה גבוהה, כדי שלא להעמיס על מערכת שמיעה שעשויה להיות רגישה יותר בתקופה זו.
• בטרימסטר השלישי, שינה כאשר הראש מוגבה מעט באמצעות כרית נוספת עשויה להקל על תחושת הלחץ והמלאות באוזניים.
• אם מופיע טינטון חדש או מתמשך, חשוב לבצע מעקב סדיר אחר לחץ הדם, במיוחד בשלבים המתקדמים של ההיריון.
• נשים שקיבלו המלצה רפואית להימנע מטיסות בשליש האחרון צריכות להביא בחשבון שגם שינויי לחץ האוויר עלולים להחמיר באופן זמני את תחושת הסתימה באוזניים.

האם התסמינים חולפים אחרי הלידה?

ברוב המכריע של המקרים, התסמינים הקשורים לשינויים הפיזיולוגיים של ההיריון משתפרים באופן ספונטני לאחר הלידה. עם ירידת רמות האסטרוגן והפרוגסטרון וחזרת נפח הדם והנוזלים לערכים שלפני ההיריון, נוטים לחלוף גם תחושת האוזניים הסתומות, הטינטון, הירידה הזמנית בשמיעה בתדרים נמוכים והסחרחורת. תהליך זה עשוי להימשך מספר שבועות ולעיתים אף מספר חודשים. לעומת זאת, כאשר מדובר במחלת רקע כגון אוטוסקלרוזיס או מחלת מנייר, ההחמרה אינה תמיד חולפת מעצמה ועלולה לדרוש המשך מעקב וטיפול. אם ירידה בשמיעה, טינטון או כל תסמין אחר נמשכים מעבר לשלושה חודשים לאחר הלידה, מומלץ לבצע בדיקת שמיעה ולהיבדק על ידי רופא אף אוזן גרון.

מתי לפנות לרופא?

למרות שרוב השינויים במערכת השמיעה במהלך ההיריון הם זמניים, ישנם מצבים המחייבים הערכה רפואית ללא דיחוי.

• ירידה פתאומית וחדה בשמיעה, במיוחד כאשר היא מופיעה באוזן אחת.
• טינטון חזק שמופיע בפתאומיות ומלווה בכאב ראש, טשטוש ראייה או עלייה בלחץ הדם, מחשש לרעלת היריון.
• סחרחורת קשה המלווה בנפילות, הקאות או קושי משמעותי בשיווי המשקל.
• כאב אוזניים חד המלווה בחום או בהפרשה מהאוזן, העלול להעיד על דלקת.
• ירידה בשמיעה שאינה משתפרת או אף מחמירה במשך מספר שבועות.
• החמרה משמעותית בתסמיני אוטוסקלרוזיס או מחלת מנייר אצל נשים שאובחנו בעבר.

בכל אחד מהמצבים הללו מומלץ לפנות תחילה לרופא המשפחה או לרופא הנשים, ובהתאם לצורך להמשך בירור אצל רופא אף אוזן גרון וביצוע בדיקות שמיעה.

שאלות נפוצות

האם אוזניים סתומות בהריון זה נורמלי?

כן. תחושת אוזניים סתומות היא תופעה שכיחה יחסית במהלך ההיריון ונגרמת בדרך כלל מעלייה בנפח הנוזלים ומשינויים בתפקוד האוזן התיכונה. אצל רוב הנשים מדובר בתסמין זמני שחולף בהדרגה לאחר הלידה. אם התחושה מלווה בכאב משמעותי, בירידה חדה בשמיעה או בהפרשה מהאוזן, מומלץ להיבדק על ידי רופא.

האם דלקת אוזניים בהריון מסוכנת לעובר?

ברוב המקרים דלקת אוזניים אינה מסכנת את העובר כאשר היא מאובחנת ומטופלת בזמן. עם זאת, חשוב שלא להתחיל טיפול עצמאי בתרופות או בטיפות אוזניים ללא ייעוץ רפואי. הרופא יבחר טיפול המתאים לשלב ההיריון ולמצבה הרפואי של האישה.

האם מותר להשתמש בטיפות אוזניים בהריון?

אין תשובה אחידה המתאימה לכל סוגי טיפות האוזניים. חלק מהתכשירים עשויים להיות בטוחים לשימוש, בעוד שאחרים אינם מומלצים בתקופת ההיריון. לכן, לפני כל שימוש בטיפות אוזניים, גם אם הן נמכרות ללא מרשם, מומלץ להתייעץ עם רופא נשים, רופא אף אוזן גרון או רוקח.

האם ירידה בשמיעה בהריון חולפת מעצמה?

ברוב המקרים כן. כאשר הירידה בשמיעה נובעת מהשינויים הפיזיולוגיים של ההיריון, היא משתפרת לאחר הלידה עם חזרת נפח הנוזלים ורמות ההורמונים לערכים הרגילים. אם הירידה בשמיעה נמשכת מעבר לשלושה חודשים לאחר הלידה או מחמירה, מומלץ לבצע בדיקת שמיעה ולהמשיך בירור רפואי.

האם מוזיקה חזקה בהריון מזיקה לשמיעת האם או העובר?

חשיפה ממושכת לרעש בעוצמה גבוהה עלולה להזיק לשמיעה של כל אדם, גם במהלך ההיריון. בנוסף, בתקופת ההיריון מערכת השמיעה עשויה להיות רגישה יותר בעקבות השינויים ההורמונליים והפיזיולוגיים. לכן מומלץ להימנע מחשיפה ממושכת לרעש חזק ולהקפיד על עוצמת שמע בטוחה בעת שימוש באוזניות או בעת שהייה בהופעות ובאירועים רועשים.

מקורות

• Singla A, Sahni JK, Aggarwal N. Ear, Nose and Throat Changes During Pregnancy. Indian Journal of Otolaryngology and Head & Neck Surgery. 2015.
• Rudic M, Keogh I, Wagner R, et al. The Effect of Pregnancy on Otosclerosis. Otology & Neurotology. 2015.
• Sherlie VS, Varghese A. A Study of Otological Manifestations in Pregnancy. International Journal of Medical and Clinical Research. 2012.
• American Academy of Otolaryngology – Head and Neck Surgery. Clinical Practice Guideline: Sudden Hearing Loss (Update). 2019.
• American Speech-Language-Hearing Association (ASHA). Hearing Loss – Adult Practice Portal.
• Cunningham FG, Leveno KJ, Bloom SL, et al. Williams Obstetrics. 26th Edition