בדיקת ברה (Brainstem Evoked Response Audiometry – BERA), הידועה גם כ־ABR או BAER, היא בדיקה נוירולוגית-שמיעתית מתקדמת, שמודדת את התגובה החשמלית של עצב השמיעה וגזע המוח לצלילים.
הבדיקה אינה פולשנית ומתבצעת באמצעות גירויים קוליים ואלקטרודות המונחות על הקרקפת. זהו כלי אבחוני חיוני במיוחד עבור תינוקות, ילדים קטנים או אנשים שאינם יכולים לשתף פעולה עם בדיקות שמיעה רגילות.
מהי בדיקת ברה (BERA)?
בדיקת ברה מודדת את פעילות מערכת השמע המרכזית – מהאוזן הפנימית, דרך עצב השמיעה, ועד לגזע המוח. בעת השמעת צלילים (קליקים או תדרים מסוימים), נוצרת תגובה חשמלית במערכת העצבים, אותה קולטות האלקטרודות. המערכת מחשבת את התגובה ומציגה אותה בצורת גלים. ניתוח הגלים מאפשר לזהות עיכובים או שיבושים בתמסורת העצבית, שיכולים להעיד על ליקוי שמיעה או על פתולוגיה נוירולוגית.
למי מיועדת הבדיקה?
- תינוקות שלא עברו סקר שמיעה בלידה – זוהי בדיקת ההמשך המומלצת.
- ילדים קטנים – בעיקר מתחת לגיל 3, או כאלה שלא משתפים פעולה בבדיקות רגילות.
- אנשים עם חשד להפרעה בהולכה העצבית השמיעתית (כמו נוירופתיה שמיעתית – ANSD) או לנגעים רטרו-כוכליאריים (כמו גידולים בעצב השמיעה).
- מבוגרים עם אובדן שמיעה חד-צדדי או סימנים נוירולוגיים – כגון טינטון חד-צדדי או סחרחורת.
- חולים עם מחלות נוירולוגיות – כמו טרשת נפוצה או שבץ בגזע המוח.
איך מתבצעת בדיקת ברה בפועל?
הכנה לבדיקה
הבדיקה דורשת שקט ותנועה מינימלית – לכן אצל תינוקות ופעוטות היא מתבצעת לרוב בזמן שינה טבעית. לעיתים, בילדים מעל גיל חצי שנה שאינם נרדמים בקלות, נעשה שימוש בסדציה קלה (הרדמה קצרה) בפיקוח רפואי. לפני הבדיקה מנקים את העור באזורים בהם ימוקמו האלקטרודות (במצח, מאחורי האוזניים), כדי להבטיח מגע תקין.
מהלך הבדיקה
- אלקטרודות מוצמדות לקרקפת בעזרת ג'ל מוליך.
- צלילים קצרים (קליקים או תדרים מסוימים) מושמעים באוזניות מיוחדות.
- המחשב קולט את התגובה העצבית וממפה אותה לגלים אופייניים.
משך הבדיקה
התהליך, כולל הכנה, הדבקת אלקטרודות, המתנה להירדמות (במידת הצורך) וביצוע ההקלטות עצמן, נמשך בדרך כלל בין שעה לשעתיים, ולעיתים אף יותר.
זמן ההקלטה נטו עשוי להיות קצר יותר, סביב 30 עד 60 דקות , ותלוי בשיתוף הפעולה או במידת השינה של הנבדק ובמורכבות הבדיקה הנדרשת. ההליך עצמו אינו כואב או פולשני.
בדיקה בטוחה לחלוטין
אין כל סיכון בתהליך עצמו – האלקטרודות אינן חודרות את העור והצלילים אינם מזיקים. תופעות לוואי נדירות כוללות לעיתים גירוי קל במקום ההדבקה של האלקטרודות. סיכון קיים רק אם נעשה שימוש בסדציה – וגם זאת תחת בקרה רפואית מלאה.
מה בודקת בדיקת ברה ואיך מפרשים את התוצאות?
מה נמדד בבדיקה?
התוצאה של בדיקת ברה היא סדרת גלים חשמליים (גלים I עד V) שמופיעים בשברירי שנייה לאחר השמעת הצליל. כל גל מייצג תחנה אחרת במסלול השמע – מהעצב האקוסטי ועד לגזע המוח העליון.
הגל החשוב ביותר הוא גל V, שניתן לזהות גם בעוצמות נמוכות – והוא משמש לקביעת סף השמיעה.
מה בודקים בפועל?
- לטנטיות (זמני תגובה) – האם הגלים מופיעים בזמן תקין או שיש עיכוב.
- מרווחים בין גלים – האם ההולכה העצבית בין התחנות תקינה.
- אמפליטודה (עוצמת הגלים) – ככל שהתגובה חלשה או חסרה, ייתכן שמדובר בליקוי.
- סף שמיעה – ברה טונלית (Tone Burst ABR) מאפשרת הערכת שמיעה בתדרים שונים.
איך נראית תוצאה תקינה?
- בבדיקה תקינה נראה רצף גלים ברור, עם זמני תגובה ותבניות המתאימות לגיל הנבדק.
- גל V יופיע בעוצמות נמוכות יחסית ובצורה ברורה.
- המרווחים בין הגלים יהיו בטווח התקין, והתגובה תהיה סימטרית בין שתי האוזניים.
מה יכולה להעיד תוצאה לא תקינה?
- עיכוב כללי בזמנים – ייתכן ליקוי שמיעה הולכתי (בעיית תפקוד באוזן החיצונית או התיכונה).
- עיכוב ספציפי בגלים III-V – חשד לבעיה בגזע המוח (למשל גידול).
- היעדר מוחלט של גלים – ייתכן ליקוי שמיעה עצבי חמור (למשל ANSD).
- תוצאה לא סימטרית בין שתי האוזניים – עשויה להעיד על נגע חד-צדדי (כמו נוירומה של עצב השמיעה).
מה חשוב לדעת?
בדיקת ברה אינה מודדת תפיסת שמיעה מודעת – אלא את התגובה הפיזיולוגית של מערכת השמע המרכזית. לכן היא לא מחליפה בדיקת שמיעה התנהגותית כשזו אפשרית – אך היא חיונית כשאין שיתוף פעולה או כשיש חשד לבעיה עצבית.
יתרונות בדיקת ברה לעומת בדיקות שמיעה אחרות
אובייקטיביות מלאה
בניגוד לבדיקות שמיעה התנהגותיות (כמו אודיוגרמה רגילה), בהן הנבדק צריך להגיב לצלילים, בדיקת ברה מודדת תגובה עצבית אוטומטית – ללא תלות בשיתוף פעולה. זו הסיבה שהיא הבחירה הראשונה עבור תינוקות, ילדים צעירים, או אנשים עם מגבלה תקשורתית או קוגניטיבית.
יכולה לאבחן בעיות עצביות
בדיקת ברה בודקת לא רק את קליטת הצליל באוזן – אלא גם את הדרך שעובר הגירוי לאורך עצב השמיעה וגזע המוח. לכן היא מאפשרת זיהוי של בעיות כמו:
- נוירומה של עצב השמיעה (Acoustic Neuroma)
- נוירופתיה שמיעתית (Auditory Neuropathy Spectrum Disorder)
- הפרעות במערכת העצבים המרכזית (למשל טרשת נפוצה)
תאימה לתינוקות וילדים
בדיקה זו מאפשרת לזהות ליקוי שמיעה כבר בגיל צעיר מאוד – מה שמאפשר להתחיל טיפול או התאמה של מכשירי שמיעה מוקדם ככל האפשר, בזמן קריטי להתפתחות הדיבור והשפה.
בדיקה בטוחה ולא פולשנית
ללא כאב, ללא קרינה, ולרוב מתבצעת בזמן שינה טבעית. גם כאשר נדרשת סדציה – מדובר בהליך מבוקר היטב על ידי צוות רפואי.
משלימה בדיקות אחרות
בדיקת ברה אינה תחליף לבדיקות כמו טימפנומטריה או OAE – אלא חלק ממערך אבחוני כולל. במקרים רבים נעשה שימוש בכמה בדיקות כדי לקבל תמונה שלמה על מערכת השמיעה.
סיכום והמלצות מעשיות
בדיקת ברה (BERA / ABR) היא כלי אבחוני מרכזי במערך בדיקות השמיעה, המאפשר להעריך בצורה אובייקטיבית את תפקוד מערכת השמע – מהאוזן הפנימית ועד לגזע המוח. מדובר בבדיקה בטוחה, מדויקת וללא צורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק, ולכן מתאימה במיוחד לתינוקות, ילדים, ומבוגרים עם חשד לליקוי עצבי.
מתי כדאי לשקול ביצוע בדיקת ברה?
- כאשר תינוק לא עבר סקר שמיעה בלידה או נמצא בסיכון מוגבר לבעיות שמיעה.
- כאשר הילד צעיר מדי לבדיקות רגילות או לא משתף פעולה.
- במקרים של אובדן שמיעה חד־צדדי, טינטון, סחרחורת או חשד לגידול בעצב השמיעה.
- לצורך הערכה נוירולוגית או אבחון נוירופתיה שמיעתית.
לסיכום:
הזיהוי המוקדם של ליקוי שמיעה – במיוחד בגיל הרך – הוא קריטי להתפתחות שפה, תקשורת ויכולת למידה. בדיקת ברה מספקת תובנות מדויקות על מצב מערכת השמע, ומאפשרת לרופא להתאים את הטיפול הנכון בזמן הנכון.
בכל מקרה של חשש לבעיה שמיעתית, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי עם קלינאי תקשורת או רופא אף-אוזן-גרון המתמחה בתחום השמיעה.
