מהי בדיקת שמיעה?
בדיקת שמיעה הינה בדיקה קלינית נפוצה הבוחנת וקובעת את ספי השמיעה לצלילים ולמילים ונותנת מידע כללי לגבי יכולות השמיעה של הנבדק. כחלק מבדיקת השמיעה מבוצעת לעיתים גם בדיקת טימפנומטריה, בה נבדקת תנועתיות עור התוף.
הסיבות לביצוע בדיקת שמיעה יכולות להיות רבות ומגוונות, למשל:
סיבות רפואיות ותפקודיות:
- במקרים של תלונה על קושי בשמיעה ו/או קושי בהבנת דיבור
- בעת מתן טיפול תרופתי עם פוטנציאל לנזק בשמיעה (למשל סוגי אנטיביוטיקה או כימותרפיה מסוימים)
- דלקות אוזניים חוזרות
- נוזלים באוזניים או מחלות אוזניים
- ילדים עם עיכוב ברכישת שפה ודיבור גם הם יקבלו המלצה לביצוע בדיקת שמיעה לפני התחלת טיפול אצל קלינאית תקשורת.
גורמי סיכון:
- במקרים בהם יש רקע גנטי של ירידות שמיעה
- תינוקות וילדים שנולדו עם מצבים רפואיים מסוימים
- אנשים שנחשפו לרעש חזק או שחשופים לרעש חזק באופן קבוע במקום העבודה, ועוד.
מי מפנה לבדיקת השמיעה?
הפנייה לבדיקת שמיעה ניתן לקבל מרופא משפחה, רופא ילדים או רופא אף אוזן וגרון (אא"ג). לפני ביצוע הבדיקה חשוב שהרופא המפנה יבצע בדיקה אוטוסקופית (בדיקת האוזן באמצעות אוטוסקופ), לצורך התרשמות מתעלת האוזן, שלמות עור התוף ווידוא של תעלה פתוחה ונקייה מהפרשות. לאחר ביצוע בדיקת השמיעה, מומלץ לחזור עם תוצאות הבדיקה לרופא המטפל שהפנה לבדיקה ולבצע המשך מעקב במידת הצורך.
בכל מקרה בו יש תחושה של שינוי או קושי בשמיעה, קושי בהבנת דיבור ברעש, רגישות ניכרת לרעש, הופעת סחרחורות וקושי בשיווי משקל, הופעה של טנטון ("צפצופים באוזניים") כדאי לפנות לבדיקת שמיעה כחלק מבירור שמיעתי בסיסי. בהתאם לתוצאות הבדיקה, יומלץ המשך הטיפול או המעקב הדרושים.
כיצד מתבצעת בדיקת שמיעה?
בדיקת השמיעה כוללת מספר שלבים הבוחנים באופן יסודי את יכולת השמיעה של תדרי הדיבור ומילים בודדות בשקט בכל אוזן בנפרד.
בהגעה לבדיקת השמיעה חשוב לציין בפני קלינאית התקשורת הבודקת האם ישנן תופעות של טנטון ("צפצופים באוזניים"), סחרחורות, מחלות אוזניים, ניתוחי אף אוזן גרון שבוצעו בעבר, קושי סובייקטיבי בהבנת דיבור או אתגרים בשמיעה בחיי היום יום.
בדיקת השמיעה מתבצעת בחדר אקוסטי (חדר אטום) בו יושב הנבדק עם או ללא מלווה, ומאזין לצלילים ולמילים דרך אוזניות או רמקולים.
שלבי בדיקת שמיעה מלאה:
1. בדיקת ספי הולכת אוויר (AC – Air Conduction)– בחלק זה יושמעו צפצופים בתדרים שונים דרך אוזניות. הנבדק יתבקש לסמן לקלינאית הבודקת כאשר הוא שומע את הצליל.
- בדיקת ספי הולכת עצם (BC – Bone Conduction)– השמעת צפצופים בתדרים שונים דרך מתמר הולכת עצם, המונח מאחורי אפרכסת האוזן, על מנת לבדוק את ספי השמיעה ישירות דרך האוזן הפנימית. גם כאן הנבדק יתבקש לסמן לקלינאית הבודקת האם שמע את הצליל.
- בדיקת ספי שמיעה לדיבור (SRT- Speech Recognition Threshold)- בחלק זה תושמע לנבדק רשימת מילים דו-הברתיות (למשל: ילד, בלון) דרך אוזניות. הנבדק יתבקש לחזור אחרי המילה ששמע. סף השמיעה לדיבור נקבע בעוצמה בה חזר הנבדק נכונה על 50% מהמילים שהושמעו בעוצמה זו.
- זיהוי מילים חד הברתיות (WRT- Word Recognition Testing)- השמעת רשימת מילים חד-הברתיות (למשל: חג, שם) דרך אוזניות, בעוצמת דיבור נוחה. הנבדק יתבקש לחזור אחר המילים המושמעות לו. בבדיקה זו נמדדים אחוזי הדיוק בהם חזר הנבדק על רשימת המילים.
- טימפנומטריה- בדיקה זו מתבצעת ע"י הכנסת טיפ סיליקון לתעלת האוזן והשמעת צליל בתדר קבוע למשך מספר שניות. בבדיקה נרשמת היענות עור התוף בלחצי אויר שונים. הבדיקה הינה אובייקטיבית ואין צורך בתגובה כלשהי במהלכה.
* לילדים צעירים יבוצעו חלקים מהבדיקה בהתאם ליכולותיהם.
תוצאות בדיקת השמיעה
דף תוצאות בדיקת השמיעה כולל מספר חלקים:
- אודיוגרמה: האודיוגרמה מייצגת את תוצאות בדיקת ספי השמיעה לתדרים- הצלילים השונים שהושמעו במהלך הבדיקה. היא מוצגת כגרף המראה את ספי השמיעה בהולכת אוויר ועצם. הסימונים האדומים באודיוגרמה מייצגים את ספי השמיעה באוזן ימין והסימונים הכחולים מייצגים את ספי השמיעה באוזן שמאל. בעזרת האודיוגרמה ניתן לבחון ולקבוע האם ספי השמיעה הינם בטווח הנורמה, או האם קיימת ירידת שמיעה- ומהם חומרת וסוג הירידה.
- טימפנוגרם: הטימפנוגרם מייצג את תוצאות בדיקת הטימפנומטריה. התרשים המתקבל מסווג לקטגוריות (Types) שונות (כמו A, B, C, Ad, As) והוא מלמד על יכולת תנועתיות עור התוף, החשובה לצורך מעבר צליל תקין במערכת השמיעה. במקרים בהם יש ליקוי בתנודתיות עור התוף, לרוב ניתן יהיה לראות זאת בתוצאות המוצגות בטימפנוגרם. הבדיקה עשויה להעיד על מקור הליקוי, והיא משלימה את בדיקת השמיעה ואת בדיקת רופא אא"ג.
להוסיף כאן תמונה של אודיוגרמה וטימפנומטריה, עם כותרות קטנות
מי מפענח את בדיקת השמיעה?
ביצוע בדיקת השמיעה ופענוח תוצאות בדיקת השמיעה מתבצע על ידי קלינאית תקשורת (אודיולוגית). בדיקת השמיעה ותוצאותיה נמסרות לנבדק מיד לאחר ביצוע הבדיקה. במקרים מסוימים יתכן וקלינאי התקשורת ימליץ על בדיקות נוספות לצורך הרחבת התמונה השמיעתית.
חשוב לדעת כי קלינאי תקשורת הם המומחים לביצוע בדיקות שמיעה, פענוח בדיקות שמיעה ומתן המלצות לגבי שיקום שמיעה.
סוגי ירידות שמיעה
בסיכום תוצאות הבדיקה, במידה וזוהתה ירידת שמיעה, היא מסווגת לסוגים שונים:
- ליקוי שמיעה תחושתי עצבי– ירידת שמיעה שמקורה באוזן הפנימית. ליקוי שמיעה מסוג זה מתקבל במקרים של חלק מירידות השמיעה המולדות, בעת הזדקנות מערכת השמיעה (פרסביאקוזיס), כתוצאה מפגיעות בשמיעה שמקורן בחשיפה לרעש ועוד. אין להסיק מתוצאות הבדיקה מה מיקום הפגיעה באוזן הפנימית.
- ליקוי שמיעה הולכתי– ירידת שמיעה שמקורה באוזן החיצונית או באוזן התיכונה. לירידה זו יכולות להיות סיבות מגוונות כמו הצטברות שעווה, נוזלים או דלקות אוזניים, מחלות באוזן התיכונה ועוד. אין להסיק מתוצאות בדיקת השמיעה על מיקום או מקור הפגיעה במסלול ההולכה.
- ליקוי שמיעה מעורב- ירידת שמיעה שחלקה ממקור תחושתי-עצבי וחלקה ממקור הולכתי.
אוזן פנימית אוזן תיכונית אוזן חיצונית
מתי יש צורך בהמשך טיפול או הפנייה למומחה?
לאחר קבלת תוצאות בדיקת השמיעה, בכל מקרה בו מתקבלת תוצאה שאינה בטווח הנורמה, מומלץ להמשיך מעקב אצל הרופא המטפל. בהתאם לתוצאות הבדיקה, ימליץ קלינאי התקשורת האם יש צורך בהתייעצות עם רופא מומחה נוסף, או בביצוע בדיקות משלימות.
גם במקרים בהם ספי השמיעה תקינים אך קיים קושי שמיעתי אותו חווה הנבדק ביום יום, מומלץ להתייעץ עם קלינאי התקשורת כיצד ניתן לסייע והאם קיימים פתרונות שיכולים להקל על האתגר.
שאלות שחשוב לשאול את קלינאי התקשורת בעת הגעה לבדיקת שמיעה
במידה והתעוררו שאלות בנוגע לבדיקה, אל תהססו לשאול את הקלינאי הבודק. הבנת תוצאות בדיקת השמיעה וההמלצות להמשך בירור או טיפול חשובות להמשך הדרך. כמו כן, בקשו המלצות כיצד ניתן לשמור על השמיעה והאוזניים. למשל, כיצד ניתן להתמגן מפני רעש במקום העבודה או כיצד למנוע חדירה של מים לאוזניים בעת השחייה. שאלות רבות הנוגעות לשמירה על האוזן והשמיעה יכולות לקבל מענה.
לאחר קבלת תוצאות בדיקת השמיעה
על מנת להבין בצורה המיטבית והמדויקת ביותר את משמעות ופענוח תוצאות בדיקת השמיעה, הסבר תוצאות בדיקת השמיעה ייעשה על ידי קלינאי תקשורת העוסק בתחום האודיולוגיה והינו מומחה לביצוע בדיקות ושיקום שמיעה.
הגרפים והמושגים הרבים המופיעים בבדיקה יכולים ליצור לחץ או בלבול בהבנת תוצאות הבדיקה והצורך בהמשך הבירור או הטיפול; לכן, לאחר ביצוע בדיקת השמיעה, קלינאי התקשורת הבודק ימסור את פענוח תוצאות בדיקת השמיעה בצורה הברורה והמקצועית ביותר. במידה ועדיין מתעוררות שאלות, חשוב להעלות אותן בפני הקלינאי הבודק.
אם לאחר בדיקת השמיעה עדיין מתעוררות שאלות, ניתן לפנות למכון שמיעה לצורך ייעוץ, על מנת להבין טוב יותר את האפשרויות הזמינות לשיקום וסיוע באתגרים השמיעתיים.
בעבר, נהוג היה לקבוע סף שמיעתי ממנו ניתן לשקול פתרונות לשיקום שמיעה. כיום, בזכות המחקר הרב והתקדמות הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים, בכל מקרה בו יש קושי בשמיעה מומלץ להתייעץ עם קלינאי תקשורת מומחה לשיקום שמיעה על מנת לבחון כיצד ניתן לשפר את איכות החיים בהיבט השמיעתי.
בדיקות שמיעה של ילדים
שמיעה תקינה הינה הכרחית לצורך רכישת אבני דרך התפתחותיות חשובות כמו תקשורת, שפה, דיבור וקשב. החל משנת 2010 כל תינוק שנולד בישראל עובר בדיקות סינון שמיעה מיד לאחר הלידה. תינוקות שלא עוברים בהצלחה את סינון השמיעה, ממשיכים בבירור שמיעתי על מנת לברר האם קיימת ירידת שמיעה. גם בכיתה א' עוברים הילדים בדיקת סקר שמיעה על מנת לשלול ירידה בשמיעה.
פעמים רבות יופנו ילדים מגיל ינקות ועד גילאי בית הספר לבדיקות שמיעה לצורך בירור המצב השמיעתי. בדיקות שמיעה התנהגותיות של ילדים ניתן לבצע כבר מגיל מספר חודשים. ככל שהילד גדל ומתפתח מבחינה קוגניטיבית ומוטורית, כך נוכל לקבל מידע רב יותר על ספי השמיעה שלו.
בשונה מבדיקות שמיעה למבוגרים, בדיקות השמיעה לילדים מבוצעות בדרכים שונות כמו משחקי התנייה, הפניות ראש למקור הקול או זיהוי של תמונות. האופן בו מבוצעת הבדיקה תלוי בשיתוף הפעולה ובגילו של הילד. עד גיל 5, בדיקת שמיעה מבוצעת עם שני בודקים. לרוב, מעל גיל 5 ניתן יהיה לקיים בדיקת שמיעה באופן דומה לבדיקת מבוגר.
היות ושמיעה תקינה הינה קריטית להתפתחות בריאה ומיטבית, חשוב לאתר גם ירידות קלות או מזעריות בשמיעה. במקרים בהם מתקבלת ירידת שמיעה בכל דרגה של חומרה, יומלץ להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון ולבצע מעקב שמיעה תקופתי, על מנת לעקוב אחר מצב השמיעה של הילד ולבחור את הטיפול המתאים ביותר עבורו.
לסיכום
ביצוע בדיקת שמיעה מקיפה בהתאם להמלצת הרופא הינה נפוצה ורלוונטית למגוון רחב של צרכים. חשוב לציין, כי בדיקת השמיעה נותנת מידע כללי בלבד ואינה משקפת אתגרים שמיעתיים שיכולים להופיע בחיי היום יום. מומלץ ליידע את קלינאי התקשורת והרופא המטפל במקרים של אתגרים בהבנת דיבור בסביבות שונות ובקושי מורגש בשמיעה. בדיקת השמיעה מספקת מידע על ספי השמיעה לצלילים ומילים בודדות בשקט ולכן אתגרים כמו האזנה לדיבור ברעש, רגישות לצלילים חזקים או תחושת אטימות, הם דוגמאות למצבים בהם בדיקת השמיעה לא תייצג את התמונה המלאה. לכן, חשוב להציג לבודק את כל המידע הרלוונטי על מנת לקבל את ההסברים וההמלצות המדויקים והמתאימים ביותר להמשך.
