סקירה על נקב בעור התוף: רקע, סיבות, טיפול וייעוץ רפואי

מהו עור התוף ומה גורם לנקב בו?  

עור התוף (Tympanic Membrane) הוא קרום דק ורגיש המפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה, ותפקידו להעביר את גלי הקול אל עצמות השמע.
כאשר נוצר נקב או קרע בעור התוף – כתוצאה מזיהום, טראומה (כמו חפץ זר באוזן או מכה), שינויי לחץ פתאומיים או ניתוחים – עלולה להיפגע היכולת לשמוע, ואף להתפתח דלקת חוזרת באוזן.
במקרים מסוימים, הנקב נסגר מעצמו, אך לעיתים נדרש טיפול רפואי או ניתוח לשיקום. 

במאמר זה נסקור את הסיבות לנקב בעור התוף, הדרכים לאבחון ולטיפול, והחשיבות של ייעוץ רפואי מקצועי.

עור התוף (Tympanic Membrane) הוא קרום המפריד בין תעלת האוזן החיצונית לבין האוזן התיכונה. 

הוא מסייע במעבר הצליל מהאוזן החיצונית לכיוון האוזן התיכונה והפנימית ומהווה מחסום הגנה המונע חדירת מזהמים ונוזלים אל האוזן התיכונה.

נקב בעור התוף (Eardrum Perforation) הוא מצב בו נוצר קרע או חור בקרום זה. הנקב יכול להיסגר עם הזמן באופן ספונטני וללא התערבות, אך בחלק מן המקרים יתכן ואינו יחלים. כאשר הנקב לא נסגר, תתכן פגיעה בשמיעה ואף דלקות אוזניים חוזרות, בשל הפגיעה במחסום ההגנה של עור התוף וכניסת חיידקים וגורמים מזהמים אחרים לחלל האוזן התיכונה. לכן, יש חשיבות רבה לפנות למעקב וטיפול במקרה של חשש לפגיעה בעור התוף.

סיבות עיקריות לנקב בעור התוף:

1. דלקות אוזניים
   במקרים של ריבוי הפרשות בחלל האוזן התיכונה, יכול להיווצר לחץ רב על עור התוף שיגרום לנקב ולשחרור ההפרשות לחלל האוזן החיצונית. שחרור הלחץ שנוצר כתוצאה מהדלקת יכול ליצור תחושת הקלה אצל המטופל, אך לגרום לנקב בעור התוף הדורש מעקב.
   
2. חבלה בעור התוף
   נזק פיזי לעור התוף יכול להיווצר ממגוון מצבים כמו:
   • ניקוי עמוק במקלוני אוזניים או חדירה של גוף זר לאוזן.
   • מכה חזקה ישירה לאוזן (כמו תאונה, סטירה).
   • שינויי לחץ פתאומיים (Barotrauma) . במצבים בהם יש מעבר מהיר בין גבהים יכול להיווצר לחץ רב הפוגע בעור התוף, לדוגמה, במהלך צלילה.
3. חבלה אקוסטית
   רעשים חזקים במיוחד המלווים בהדף (כמו פיצוץ) עלולים גם הם לגרום לקרע בעור התוף. 
   

תסמינים נלווים במצבים של נקב בעור התוף:

לא בכל המקרים הנקב ילווה בתסמינים כלשהם, אך לעיתים יתכנו התופעות הבאות:

• ירידה בשמיעה (שיכולה להיות קלה או משמעותית, בהתאם לגודל ומיקום הקרע)
• כאב חד או תחושת דקירה באוזן
• הפרשה מהאוזן 
• טנטון (צפצופים באוזניים)
• תחושת סחרחורת או חוסר שיווי משקל 

אבחון של נקב בעור התוף והשפעות אפשריות על השמיעה כולל את השלבים הבאים:

• בדיקת אוטוסקופיה– הסתכלות ישירה על עור התוף על ידי הרופא. בדיקה זו תאפשר לדעת מהו מיקום הנקב וגודלו.
• בדיקת שמיעה– הערכת השפעת הנקב על ספי השמיעה. הבדיקה מבוצעת על ידי קלינאי/ת תקשורת במכוני שמיעה.
• בדיקת טימפנומטריה– בדיקת תנועתיות עור התוף המבוצעת כחלק מבדיקת השמיעה על ידי קלינאי/ת תקשורת במכוני שמיעה.

דרכי טיפול:

הסבירות לסגירת הנקב באופן ספונטני תלויה במשתנים רבים כמו גיל, גודל הנקב ומיקומו, אך ברוב המקרים הנקב יחלים וייסגר מעצמו עם הזמן (Bishoni et al., 2023; Simani et al., 2021).

טיפול בנקב בעור התוף תלוי בגורם, בגודל הנקב, במידת הפגיעה בשמיעה ובהימצאות או היעדר זיהום. חלק מן האפשרויות לטיפול הינן:

1. טיפול שמרני
   במקרים רבים, במיוחד כאשר מדובר בקרע קטן, עור התוף יחלים מעצמו תוך מספר שבועות. במהלך תקופה זו חשוב לשמור על אוזן יבשה (למשל, שימוש באטמים לרחצה) ולעקוב אחר המלצות הרופא  (Jan and Lustig, 2024).
2. טיפול תרופתי
   במידה והנקב מלווה בזיהום, דלקת או כאבים יתכן ויומלץ על טיפול באנטיביוטיקה ומשככי כאבים בהתאם לצורך (Jan and Lustig, 2024).
3. ניתוח לסגירת הנקב (Tympanoplasty/ Myringoplasty)
   במקרים בהם הנקב גדול מאד או כאשר נוצר נזק ניכר לשמיעה, יתכן ויומלץ ניתוח לסגירת הנקב על ידי רופא אף אוזן גרון (Almutiari et al., 2024).

הגורמים המקצועיים שיש להתייעץ עימם במקרה של נקב בעור התוף:

1. רופא אף אוזן גרון. לצורך אבחון וטיפול בנקבים בעור התוף, הפנייה למעקב אצל אנשי המקצוע הרלוונטיים וקביעת תכנית טיפול מתאימה.
2. אודיולוג/ית (קלינאי/ת תקשורת). לצורך ביצוע מעקב שמיעה וייעוץ לגבי שיקום שמיעה, במקרים של פגיעה מתמשכת.
3. פיזיותרפיסט/ית שיקום וסטיבולרי. במקרים שבהם יש פגיעה בשיווי המשקל או תחושת סחרחורת מתמשכת.

לסיכום, נקב בעור התוף יכול להיווצר ממקורות רבים כמו טראומה, זיהומים, לחץ פתאומי או חדירת גוף זר. רוב הנקבים הקטנים יסגרו באופן ספונטני. הסיכוי להחלמה משתנה לפי גודל הנקב, מיקומו, וגיל המטופל. 

שילוב של מעקב רפואי צמוד, היגיינה נכונה וייעוץ עם מומחים (רופא אא"ג וקלינאי תקשורת) יכול למנוע נזק עתידי ולשפר את איכות החיים של המטופל. לצד המעקב הרפואי ישנה חשיבות לבצע גם מעקב שמיעה, על מנת לבחון האם ובאיזה היקף נפגעה השמיעה וכיצד ניתן לסייע לקושי זה.

מקורות:

1. Almutiari, A. et al. (2024) ‘Comparative review of surgical techniques for the repair of tympanic membrane perforation: Systematic review’, Medical Science, 28(153), pp. 1–8. doi:10.54905/disssi.v28i153.e142ms3469. 
2. American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery. (2021). Intratympanic Steroid Therapy: A Meta-Analysis. Otolaryngology–Head and Neck Surgery. https://aao-hnsfjournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1177/01945998211012300
3. Bishnoi, T., Marlapudi, S.K. and Sahu, P.K. (2023) ‘Factors influencing the outcome of spontaneous healing of traumatic tympanic membrane perforation: A clinical prospective observational study’, Indian Journal of Otolaryngology and Head & Neck Surgery, 75(3), pp. 1774–1781. doi:10.1007/s12070-023-03722-4. 
4. Dubach, P., & Mantokoudis, G. (2018). Perforation of the tympanic membrane. In StatPearls. National Center for Biotechnology Information (NCBI). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK557887/
5. Goldman, R. A., & Hwang, P. H. (2019). Traumatic perforation of the tympanic membrane. MSD Manual Professional Version. https://www.msdmanuals.com/professional/ear-nose-and-throat-disorders/middle-ear-and-tympanic-membrane-disorders/traumatic-perforation-of-the-tympanic-membrane
6. Goudarzi, M., Ghaffari, M., & Shayanfar, N. (2022). Outcomes of conservative management in traumatic tympanic membrane perforation: A clinical study. World Journal of Pharmaceutical and Life Sciences, 8(5), 134–139. https://www.wjpls.org/download/article/79052022/1654254653.pdf
7. Ikeda, R., Kobayashi, T., & Tanaka, S. (2018). Healing outcomes in traumatic tympanic membrane perforations: A prospective study. The Journal of Laryngology & Otology, 132(10), 878–882. https://doi.org/10.1017/S0022215118001653
8. Jan, T.A. and Lustig, L.R. (2024) Traumatic perforation of the tympanic membrane – ear, nose, and throat disorders, MSD Manual Professional Edition. Available at: https://www.msdmanuals.com/professional/ear-nose-and-throat-disorders/middle-ear-and-tympanic-membrane-disorders/traumatic-perforation-of-the-tympanic-membrane. 
9. Khadivi, E., & Mohammadi, A. (2019). Evaluation of tympanoplasty outcome in patients with chronic otitis media. International Journal of Pediatric Otorhinolaryngology, 126, 109620. https://doi.org/10.1016/j.ijporl.2019.109620
10. Sarmento, K. M. P., & Oliveira, C. A. (2023). Success rate of tympanic membrane repair using butterfly cartilage tympanoplasty: A systematic review and meta-analysis. Discovery Medicine, 28(153), 142–151. https://discoveryjournals.org/medicalscience/current_issue/v28/n153/e142ms3469.pdf
11. Shishegar, M., & Ashraf, M. J. (2018). Factors affecting success rate of tympanoplasty in patients with chronic otitis media. Iranian Journal of Otorhinolaryngology, 30(99), 111–116. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6026949/
12. Simani, L. et al. (2021) ‘Paper patching versus watchful waiting of traumatic tympanic membrane perforations: A meta‐analysis’, The Laryngoscope, 131(9), pp. 2091–2097. doi:10.1002/lary.29580. 
13. Viswanatha, B., & Naseeruddin, K. (2023). A study of factors influencing outcome of myringoplasty in patients with tubotympanic type of chronic suppurative otitis media. Journal of Clinical and Diagnostic Research, 17(3), MC01–MC05. https://doi.org/10.7860/JCDR/2023/60038.17884