הקשר בין עישון סיגריות לירידה בשמיעה

עטר מאור, קלינאית תקשורת בשטיינר מכשירי שמיעה – סונובה ישראל
שיתוף המאמר:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email

כולנו יודעים שעישון סיגריות עלול לגרום לסרטן, מחלות לב ומחלות נוספות אבל לרובנו לא ידוע עד כמה השפעת העישון נרחבת. ממחקרים שנערכו בנושא עלה כי אחת ההשלכות עלולה להיות ירידה בשמיעה.

אז מה בדיוק הקשר בין עישון לירידה בשמיעה?

בתהליך השמיעה גל קול מגיע לאוזן החיצונית ומועבר באמצעות עור התוף ועצמימי השמע (עצמות קטנטנות) לאוזן הפנימית. באוזן הפנימית נמצאים תאי שערה שקולטים תנועות עדינות של הנוזל שקיים מסביבם ומעבירים את המידע לעצב השמיעה ובהמשך – למרכזי השמיעה המוחיים. מידע זה מתורגם בסופו של דבר למה שהאדם חווה כשמיעה. תאי שערה אלו עדינים ביותר ועלולים להיפגע בקלות. גורמים מוכרים לפגיעה בתאי השערה הם: חשיפה לרעש, גיל מבוגר או חשיפה לחומרים אוטוטוקסיים (רעילים לאוזן).

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים שבקרב מעשנים ישנו סיכוי גבוה יותר באופן משמעותי לירידת שמיעה בתדרים הגבוהים. צלילים בתדרים גבוהים הם למשל ציוץ של ציפורים, קולות של ילדים או עיצורים בשפה כמו ס', צ' ו-ש' (ועל כן תדרים אלה משמעותיים להבנת דיבור).

בנוסף, נמצא כי ירידת השמיעה בקרב נבדקים אלו הייתה תחושתית-עצבית. המקור לירידת שמיעה מסוג זה עשוי להיות פגיעה לפחות באחד משלושת המיקומים הבאים: האוזן הפנימית (ה"שבלול"), עצב השמיעה ומרכזי השמיעה המוחיים.

במחקר שנערך השנה בהודו , השוו בין התפקוד של החלקים השונים במערכת השמיעה בקרב נבדקים מעשנים לעומת זה של הלא מעשנים. נמצא כי בקרב נבדקים מעשנים ישנו סיכוי גבוה יותר באופן משמעותי לליקוי בתפקוד של תאי השערה שאחראיים על העברת  המידע של התדרים הגבוהים. בנוסף, נמצא עיכוב בתגובה של עצב השמיעה לגירוי שמיעתי אצל נבדקים מעשנים לעומת לא מעשנים, הקיים גם אצל מעשנים ללא ליקוי בשמיעה.

מכאן שעישון סיגריות מגביר את הסיכון לפגיעה בתאי השערה ובעצב השמיעה, ולכן מעלה את הסיכוי לליקוי שמיעה ולקשיים בהבנת דיבור.

במחקר נוסף שנערך בבנגלדש ב 2015, נבדקה השפעתם של כמות הסיגריות ומספר השנים שהנבדקים עישנו על מצבם השמיעתי. לפי ממצאי המחקר לא נמצאה השפעה מובהקת של כמות הסיגריות שעישנו הנבדקים, אך ישנה משמעות למספר השנים שהם עישנו. בקבוצה שעישנה יותר מחמש שנים נמצאו ספי שמיעה גבוהים יותר (גרועים יותר) באופן משמעותי לעומת הקבוצה שעישנה פחות מחמש שנים.

מה גורם לכך?

עדיין לא ברור לגמרי כיצד ניזוקה השמיעה מהעישון אך יש מספר השערות.

ידוע שהעישון משפיע על מערכת הדם. הוא עלול לגרום לטרשת עורקים, מצב בו העורק מעובה וזורם בו פחות דם, ולכן מועבר פחות חמצן לתאי הגוף. ייתכן שהמקור לתפקוד לקוי של תאי השערה הוא אספקת חמצן מעטה מידי לאוזן הפנימית. חוקרים מסבירים כי הפגיעה דווקא בתדרים הגבוהים נובעת מכך שהעורק שמספק דם לתאי השערה שאחראיים על תחום תדרים, מועד יותר לטרשת עורקים.

השערה נוספת היא שהניקוטין שקיים בסיגריות הוא חומר אוטוטוקסי (רעיל לאוזן) המשפיע ישירות על תפקוד האוזן הפנימית.

ומה לגבי עישון פסיבי?

מזה שנים ידוע כי עישון פסיבי משפיע על גוף האדם ומסוכן לבריאות. חשיפה לחומרים אלו ברחם או בגילאים הצעירים מעלה סיכון למשקל לידה נמוך, מוות בעריסה, בעיות במערכת הנשימה ועוד. בנוסף לכל אלו, נמצא כי עישון פסיבי בכל גיל עלול להשפיע גם על מערכת השמיעה.

במחקר שנערך בארצות הברית  השוו בין נערים בגילאי 12-19 שנחשפו לעישון באופן פסיבי לעומת כאלו שלא. תוצאות המחקר הראו כי קיים מתאם חיובי בין עישון פסיבי לבין ירידת שמיעה תחושתית- עצבית. כלומר, ככל שהחשיפה לעישון פסיבי הייתה גבוהה יותר כך גדל הסיכוי לירידה בשמיעה.

אז מה עושים?

ההמלצה היא כמובן להימנע מעישון, שהוכח כמזיק לבריאות מסיבות רבות ומגוונות, ביניהן גם פגיעה במערכת השמיעה. בנוסף, יש לשים דגש על הימנעות מעישון פסיבי בכל גיל ובמיוחד בקרב ילדים ותינוקות, שכן גם חשיפה כזו לעישון מעלה את הסיכון לירידה בשמיעה.

מעבר לכך, ההבנה כי עישון והחשיפה אליו מעלים את הסיכוי לפגיעה במערכת השמיעה, עשויה לתרום לזיהוי אוכלוסיות הנמצאות בסיכון לירידה בשמיעה. זיהוי זה חשוב על מנת לאפשר שיקום שמיעה באמצעות מכשירי שמיעה במידת הצורך, ועל מנת להעלות את המודעות לחשיבות של הפסקת החשיפה לעישון.