מהי בדיקת REM – ולמה היא חיונית?
בדיקת REM (Real Ear Measurement) מודדת את פלט מכשירי השמיעה בתוך תעלת האוזן של המטופל, כאשר מכשיר השמיעה פעיל. המדידה מתבצעת באמצעות צינורית המחוברת למיקרופון שאותה ממקמים ליד עור התוף. מדידה זו מספקת נתונים מדויקים – לא על סמך תחושת המטופל, אלא לפי מה שקורה בפועל באוזן בצורה אובייקטיבית.
הבדיקה דומה במהותה לבדיקת עיניים: מתחילים במדידה אובייקטיבית, ורק אחריה בודקים את התחושה הסובייקטיבית. כך מבטיחים שההתאמה מבוססת על מדידה אובייקטיבת מבוססת – ולא על ניחוש.
המטרות של בדיקת REM
- התאמה אישית מלאה: מבנה תעלת האוזן משתנה בין אדם לאדם – ולא ניתן להעריך אותו בלי מדידה בפועל. REM מאפשרת לכוון את עוצמת ההגברה כך שתתאים בדיוק למאפיינים האישיים של האוזן והאופן שבו מכשיר השמיעה מוכנס לאוזן של המטופל.
- דיוק קליני: הבדיקה מאפשרת השוואה בין הפלט באוזן בפועל לפלט המתוכנן לפי בדיקת השמיעה (כמו NAL-NL2). כך ניתן למנוע חוסר הגברה בתדרים קריטיים – ולשפר את הבנת הדיבור. מנגד, הבדיקה יכולה לוודא שאין הגברת יתר שעלולה להפריע ואף להזיק לשמיעה.
- מקסום תועלת: REM מסייעת בשמיעה של צלילים שקטים, משפרת הבנת דיבור, מונעת אי־נוחות, שומרת על בטיחות, ותורמת לאיכות הצליל הכללית.
איך מתבצעת בדיקת REM בפועל
REM נחשבת להליך פשוט, קצר יחסית שאינו פולשני. קלינאי התקשורת מכניס צינורית דקיקה לתעלת האוזן, מפעיל קטעי דיבור וצלילים המושמעים דרך רמקול, ובודק את פלט מכשיר השמיעה ליד עור התוף.
התהליך כולל כיול, מדידה עם ובלי מכשיר, והשוואה לעקומת יעד בתוכנה ייעודית. לבסוף מתבצע כוונון המכשיר בהתאם, בשילוב משוב מהמטופל. כל הבדיקה אורכת לרוב פחות מ-10 דקות.
סוגי מדידות REM
בדיקת REM כוללת מספר מדידות שונות, שכל אחת מהן בודקת היבט אחר של הצליל שמגיע לעור התוף. שילוב בין המדידות מאפשר לקלינאי תקשורת לבצע התאמה מדויקת ומבוססת על נתונים.
- REUR – מודדת את הצליל בתעלת האוזן ללא הכנסת מכשיר כלל. עוזרת לזהות את ההגברה הטבעית של האוזן.
- REAR – מודדת את הפלט כשהמכשיר פועל. זו המדידה המרכזית, והיא משמשת להשוואה לעקומת המטרה.
- REIG – מחשבת את ההבדל בין REAR ל־REUR – כלומר, ההגברה שמספק המכשיר.
- REOR – בודקת את ההשפעה של המכשיר כשהוא באוזן אך כבוי – למשל, מידת האטימה של המכשיר.
החשיבות הקלינית של REM – ומה קורה כשלא מבצעים אותה
REM היא לא תוספת – היא תנאי להתאמה מדויקת. התאמות שמבוססות רק על תוכנת היצרן (First Fit) מתעלמות מהמבנה האקוסטי האישי של האוזן, ולעיתים קרובות גורמות להגברה לא מספקת – במיוחד בתדרים החשובים להבנת דיבור.
מה אומרים המחקרים?
- שיפור בהבנת דיבור – במיוחד בסביבה שקטה.
- העדפה ברורה של מטופלים – איכות צליל טובה יותר במכשירים שהותאמו עם REM.
- פחות צורך בכוונונים חוזרים – כי ההתאמה הראשונית מדויקת יותר.
- התאמה טובה יותר לעקומות יעד – לעומת סטייה משמעותית ב־First Fit.
המלצות מקצועיות
גופי מקצוע אודלוגיים מובילים (כמו AAA, BSA, ASHA) קובעים ש-REM הוא תקן מחייב, לא המלצה. קלינאי תקשורת שלא עורך REM חורגת מסטנדרט הטיפול המצופה.
REM לעומת שיטות אחרות – למה זה באמת חשוב?
יש קלינאים שמסתפקים בהתאמה לפי תוכנת היצרן או לפי תחושת המטופל – אך בפועל, רק REM בודקת מה קורה באמת בתוך האוזן.
תוכנת ההתאמה מבוססת על כיוון הנקרא ה־First Fit מבוססת על ממוצעים, בלי לדעת מהו מבנה התעלה או איך הצליל משתנה בפועל. מחקרים מראים שפחות מ־12% מההתאמות עומדות ביעדים האמיתיים בלי REM.
השוואה בין התאמה עם REM לעומת בלי REM:
| תחום | התאמה ללא REM | התאמה עם REM |
|---|---|---|
| אובייקטיביות | מבוססת על ניחוש / תחושת מטופל | מבוססת מדידה פיזית באוזן |
| דיוק | סטייה גבוהה, לרוב חסר בהגברה לתדרים גבוהים | מותאמת לעקומת היעד לפי תדרים ועוצמות |
| אמינות קלינית | חורגת מהסטנדרט | עונה על פרוטוקולי טיפול מוכרים |
| נוחות והתאמות חוזרות | תהליך של ניסוי וטעייה | לרוב נדרש פחות כיוונון עתידי |
| תועלת למטופל | עלול להוביל לאי שביעות רצון, או לוויתור על המכשיר | הבנה טובה יותר של דיבור, נוחות שמיעתית |
ומה לגבי Functional Gain?
מדידה זו משווה בין שמיעה עם ובלי מכשיר – אך היא לא מדויקת, רגישה לרעשי רקע, לא בודקת לפי תדרים, ומתאימה רק במקרים מסוימים. לעומת זאת, REM מספקת נתונים מדויקים לפי תדרים ועוצמות – ולכן עדיפה בכל קנה מידה קליני.
אתגרים ותפיסות שגויות לגבי REM
למרות ש-REM נחשבת לסטנדרט טיפול, לא כל מרפאה מבצעת אותה בפועל. הסיבות מגוונות – אך רובן ניתנות לפתרון.
אתגרים עיקריים:
- זמן: מוסיפה פחות מ- 10 דקות ובנוסף חוסכת ביקורים חוזרים.
- עלות ציוד: מצריכה השקעה – אך מהווה חלק בלתי נפרד משירות מקצועי.
- שיתוף פעולה: קל לביצוע ברוב המטופלים, למעט מצבים חריגים.
מגבלות רפואיות:
- עודף שעווה
- דלקת בתעלה
מצבים אלה עלולים להקשות על ביצוע REM או להשפיע על דיוק התוצאות. במקרים מסוימים בהם מדידה ישירה אינה אפשרית או אמינה, יישקלו שיטות אימות חלופיות בהתאם לנסיבות (כגון RECD בילדים או Functional Gain במקרים נדירים ).
תפיסות שגויות נפוצות:
- "היום יש טכנולוגיה מתקדמת – לא צריך REM"
גם המכשיר החכם ביותר לא יודע למדוד את האוזן שלך מבפנים. - "אם נשמע טוב, זה מספיק"
לא תמיד המטופל מודע לכך שחסרים צלילים – רק REM מוודאת. - "זו בדיקה אופציונלית"
לא נכון. REM היא חלק מהסטנדרט המקצועי המקובל.
ומה קורה בשטח?
רק כ־30-44% מהקלינאים עורכים REM באופן שגרתי. הדרישה של מטופלים לבדיקה זו יכולה לעזור להעלות את הרף המקצועי בענף.
REM בהתאמה לילדים – חיוני יותר מאי פעם
אצל ילדים, בדיקת REM או Simulated REM היא לא רק חשובה – אלא הכרחית. תינוקות לא יכולים לדווח אם השמיעה מדויקת, והאוזניים שלהם קטנות, משתנות במהירות, ומשפיעות בצורה דרמטית על עוצמת הקול שמגיעה לעור התוף.
למה REM קריטי אצל ילדים?
- אין דיווח סובייקטיבי – אי אפשר להסתמך רק על תגובת הילד.
- שינויים מהירים באוזן – ההגברה צריכה להיבדק ולהתעדכן לעיתים תכופות.
- שלב התפתחותי קריטי – שמיעה מדויקת בגיל הרך משפיעה ישירות על התפתחות הדיבור והשפה.
פתרון: שימוש סימולציית REM
כאשר קשה לבצע REM רגילה (למשל בגלל תזוזה), מודדים פעם אחת את ההבדל בין היענות האוזן של הילד לבין היענותו של מדמה אוזן. בהמשך מבצעים את מדידות ה REM במדמה האוזן ומתקנים את המדידה בהתאם למדידת היענות האוזן של הילד.
בנוסף:
- מתבצע שימוש במכשירי BTE (מאחורי האוזן) שמתאימים לגידול.
- נבחרות פורמולות ייחודיות לילדים (כמו DSL).
- המכשיר משתלב בקלות עם מערכות עזר ללמידה (כמו FM).
סיכום – למה REM הוא חלק בלתי נפרד מהתאמת מכשיר שמיעה
REM הוא הכלי המדויק ביותר לבדוק האם מכשיר השמיעה מגביר את הצלילים בצורה נכונה ומתאימה אישית – לפי המבנה האקוסטי של האוזן ולא רק לפי ממוצעים. הבדיקה קצרה, לא פולשנית, ומשפרת משמעותית את התוצאה הקלינית.
מטופלים שמבקשים REM כחלק מתהליך ההתאמה – מבטיחים לעצמם טיפול ברמה גבוהה יותר. במקרים רבים זו ההבדל בין שמיעה סבירה – לשמיעה ברורה, נוחה ומדויקת לאורך זמן.
