שאלות נפוצות

שתל שבלול Cochlear Implant

שתל שבלול (שתל קוכליארי) הינו אביזר אלקטרוני מתוחכם המאפשר לבעלי ליקוי שמיעה חמור עד עמוק שאינם מפיקים תועלת ממכשירי שמיעה רגילים את היכולת לשמוע ולהבין דיבור. מכשירי שמיעה רגילים מגבירים צלילים הנקלטים ומועברים בתהליך אקוסטי טבעי באמצעות חלקי האוזן השונים לעצב השמע. שתל שבלול, לעומת זאת, עוקף את החלק הפגוע באוזן ומספק גרייה חשמלית ישירות לסיבי עצב השמע. המידע שנקלט ע”י סיבי העצב מועבר אל המח המזהה אותו כצליל. איכות השמיעה באמצעות שתל שבלול שונה משמיעה אמיתית והתועלת ממנו הולכת ונבנית בשנים שלאחר ההשתלה. קצב ההתקדמות לאחר ההשתלה וההישגים השמיעתיים משתנים ממושתל למושתל.

מערכת שתל השבלול מורכבת משני חלקים עיקריים:
חלק חיצוני המורכב לרוב מאחורי האוזן
וחלק פנימי המושתל באמצעות פרוצדורה ניתוחית רוטינית תחת הרדמה כללית שבה נעשה חתך קטן מאחורי האוזן לצורך מיקום השתל.
חשוב לציין שלא מדובר בניתוח מוח.

שתל השבלול מוגדר כנס טכנולוגי משום שנכון להיום הינו הטכנולוגיה הרפואית היחידה המאפשרת שיקום פונקציונלי של אחד מחמשת החושים.

מבנה האוזן

מעבד הדיבור (1) קולט את הצלילים באמצעות המיקרופון ומעבד אותם למידע דיגיטלי מפורט.
יחידת הראש (2), משדרת את המידע הדיגיטלי אל השתל (3). התקשורת בין החלק החיצוני של מערכת השתל לחלק הפנימי שלה מתאפשרת באמצעות חיבור בין המגנט ביחידת הראש לבין המגנט בחלק המושתל.
השתל ממיר את המידע הדיגיטלי לאותות חשמליים ושולח אותם למערכת האלקטרודות בשבלול (4).
מערכת האלקטרודות (4) שולחת את האותות החשמליים אל עצב השמיעה.
עצב השמיעה מעביר אותם אל מרכז השמיעה במוח (5), לפענוח כתחושת שמיעה של צלילים.

לצפיה בסרטון הדמיה של פעולת שתל השבלול לחצו כאן 

לקבלת חוברת הסבר מעמיקה בנושא שתל השבלול לחצו כאן
מעוניינים לדעת על ההיסטוריה של שתל השבלול? לחצו כאן

שתל שבלול הוא פתרון המתאים לחירשים ולאנשים עם ירידה חמורה או עמוקה בשמיעה שמקורה באוזן הפנימית (שבלול) ושאינם  מפיקים די תועלת (מצליחים להבין דיבור ולתקשר כראוי עם סביבתם) באמצעות מכשירי שמיעה רגילים.

באיזה מצבים לא מומלץ לבצע ניתוח שתל?
כאשר המועמד בגיל מבוגר, הלקות בשמיעתו היא מולדת, הוא איננו נסמך על הערוץ השמיעתי והוא לא פיתח שפה דבורה – במקרים אלה התועלת מהשתל תהיה מוגבלת מאוד.

במצבים רפואיים נדירים שבהם קיים ליקוי מבני קשה של האוזן הפנימית והעדר עצב שמיעה אשר אינם מאפשרים השתלה מוצלחת.

במקרים של בעיות רפואיות נלוות קשות לחירשות כגון פיגור עמוק אשר ימנע אפשרות של תהליך שיקום ולמידה עם השתל.

במצבים רפואיים כמו נוזלים באוזניים ודלקות אוזניים המחייבים טיפול לפני השתלה. הניתוח יתאפשר רק לאחר השלמת הטיפול בהם.

באיזה גיל אפשר לבצע ניתוח שתל שבלול?
שתל שבלול מתאים לתינוקות, לילדים ולמבוגרים ללא הגבלת גיל (מותנה במצב בריאותו של המועמד). השתל מתאים גם לתינוקות שנולדו חירשים וגם לילדים ולמבוגרים שאיבדו את שמיעתם באופן הדרגתי או פתאומי. רוב המושתלים הם תינוקות שנולדו חירשים.

ילדים – מגיל 10 חודשים (למעט מקרים מיוחדים כמו דלקת קרום המוח ו-CMV) ועד גיל 17 שנים, שאיבדו את שמיעתם או שנולדו עם לקות שמיעה חמורה עד עמוקה בשתי האוזניים, ואינם מפיקים תועלת מספקת ממכשירי שמיעה. או במילים אחרות – מכשירי השמיעה אינם מאפשרים להם שמיעת דיבור מספקת, ולכך, בנוסף למרכיב של השבת יכולת השמיעה והיכולת לתקשר עם הסביבה הקיים אצל מושתלים מבוגרים, ישנה השפעה הדרגתית גם על רכישת השפה והדיבור אצל הילדים, כמו גם על ההתפתחות האקדמית, ועוד.

מבוגרים – מעל גיל 18 שנים שאיבדו את שמיעתם לאחר שלב רכישת השפה, או ששמיעתם ירדה בהדרגה בשתי האוזניים, הסובלים מליקוי שמיעתי חמור עד עמוק,  ותוצאות הבחנת הדיבור שלהם עם מכשירי שמיעה אינן עולות על 50% (זיהוי משפטים בסביבה שקטה ובסט פתוח) בתנאי רעש.

במדינת ישראל כל מועמד זכאי לשתל שבלול באחת האוזניים, ובמקרים מיוחדים – גם באוזן השנייה.


הקריטריונים לזכאות לשתל – מבוגרים (מגיל 18 ומעלה)

עפ”י חוק סל הבריאות (ספטמבר 2006) ייאושר שתל שבלול למתחרשים חדשים או לקויי שמיעה ששמיעתם הידרדרה ועונים לקריטריונים הבאים:

בעלי ליקוי שמיעה חמור/עמוק כאשר סף השמיעה 70 דציבל ומעלה (בממוצע של סף שמיעה בטונים טהורים בתדירויות של 2,000, 1,000, 500 הרץ).

מיצוי שימוש קודם במכשירי שמיעה, המותאמים באופן אופטימלי וחוסר יכולת להפיק מהם תועלת שמיעתית.

קיום “שפה דבורה”.

הבנת דיבור נמוכה או שווה ל 50% עם שימוש במכשירי שמיעה, המותאמים באופן אופטימלי, בתנאי רעש של יחס אות לרעש של 10+ דציבל (באות של הדיבור חזק מהרעש ב- 10 דציבל בתנאי בדיקה סטנדרטיים).

במקרים של לקות ראיה נלווית או מתפתחת ובסינדרומים, יהיה ניתן לשקול השתלה קוכליארית גם אם לא מתקיימים כל אמות המידה הנ”ל. במקרים אלה כל מקרה ידון לגופו.

איך תדע אם אתה מתאים לניתוח שתל שבלול?

בנוסף לקריטריונים למועמדות כפי שהוגדרו ב”חוק סל הבריאות”, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על ההצלחה עם שתל השבלול, שיש לקחת אותם בחשבון בטרם קבלת החלטה על ביצוע שתל. האבחון ובדיקת המועמדות לניתוח שתל השבלול (או שני שתלים= דו-צידי), נעשים במרכזי ההשתלות, על ידי צוות רב-תחומי, הכולל מנתח/ת א.א.ג., קלינאי תקשורת–שמיעה ודיבור, פסיכולוג/ית ועובד/ת סוציאלי/ת. נלקחים בחשבון נתונים כגון:

מצב רפואי כללי – האם אפשר לנתח?

בעיות רפואיות ו/או  התפתחותיות נוספות.

מצב אנטומי ותפקודי של מערכת השמיעה (מצבם של האוזן תיכונה, מבנה השבלול, המערכת הוסטיבולרית, סימנים לשאריות סיבי עצב השמיעה, ועוד….)

תמיכה של הסביבה, ובעיקר של ההורים, ובמקרה של מבוגרים או מתבגרים – המוטיבציה שלהם לניתוח.

מידת השימוש במכשירי שמיעה ותרומתם למשתמש

– גיל התחלת החירשות

– סיבת החירשות

– מספר השנים שעברו מאז אבדן השמיעה ועד לניתוח השתל

– גיל המועמד בעת הניתוח

– נתונים אישיים נוספים

הצוות במרכז ההשתלה יערוך סדרה של בדיקות ושאלונים, ובמקרה של תינוקות – ייעזר רבות בהורים ובצוות החינוכי המלווה את המועמד/ת:

– בדיקה של רופא מומחה בתחום שתל השבלול.

– בדיקת סי.טי ראש.

– בדיקת MRI במקרה הצורך.

– בדיקות שמיעה במכון השמיעה עם ובלי מכשירי שמיעה.

– הערכה של גורמים שונים שיכולים להשפיע על הצלחתו של השתל אצל המועמד (מתבצעת על-ידי צוות רב-מקצועי הכולל: רופא א.א.ג מומחה, קלינאיות תקשורת, עובדת סוציאלית ואחרים)

– שאילתא אודות ציפיותיו של המועמד מהשתל.

האם ניתן לחזות את מידת ההצלחה עם השתל?

מושתלים בכל הגילאים, נהנים משתל שבלול גם אם ההתחרשות חלה לפני מועד הלידה, לאחריה או במהלך החיים. מידת ניצול המידע השמיעתי תלויה בגורמים רבים. לא ניתן לחזות במדויק את התועלת האישית שיפיק כל מועמד מהשמיעה באמצעות שתל השבלול מאחר וקיימים משתנים רבים התורמים להצלחת השימוש בו. עם זאת קיימים מספר גורמים בעלי השפעה מוכחת על תפקודו השמיעתי של האדם המושתל:

1. ילדים שנולדו עם ליקוי עמוק בשמיעה

ככל שגילו של הילד צעיר יותר כך התועלת  שיפיק מהשתל תהיה רבה יותר. הגבול התחתון של הגיל המאושר להשתלה ע”י ה-(FDA (Food And Drug Administrationׁ הוא גיל שנה. עם זאת  נעשות השתלות גם בגילאים צעירים יותר.

2. משך הזמן שעבר מזמן ההתחרשות לזמן ההשתלה

ככל שזמן ההשתלה קרוב לזמן ההתחרשות, כך גדל הסיכוי להפיק תועלת מהשתל. התחרשות חלה כתוצאה מירידה חדה בשמיעה עקב אירועים שונים כמו: מחלות, תרופות, חבלות וכד’, ככל שההשתלה תהיה קרובה לאירוע כן התועלת תהיה רבה יותר והשיקום מהיר יותר. אך גם אם פרק הזמן בין ההתחרשות להשתלה הוא ארוך, עשויות להתקבל תוצאות טובות מאוד עם שתל השבלול. 

מה הסבירות לשיפור ספונטני בילד שנולד עם לקוי חמור/עמוק בשמיעה?

השאלה חשובה באופן כללי ובפרט לגבי ביצוע ההשתלה בגיל צעיר; האם אנחנו עלולים להשתיל אוזן שעוד עשויה להשתפר מבחינת התפקוד השמיעתי? התשובה היא שיש מצבים נדירים שבהם התפקוד השמיעתי עשוי להשתפר. זה יכול לקרות בלקוי שמיעה על רקע נוירופתיה אודיטורית (Auditory Neuropathy) ועל רקע של עליה חריגה ברמת הבילירובין בדם ביילודים (צהבת של היילוד). בשני מצבים אלו יכול להתרחש שפור ספונטני במהלך השנה הראשונהלחיים. במקרים אלו רואים את תהליך השיפור בבדיקות השמיעה וה- BERA  כבר בחודשים הראשונים לחיים. לכן כאשר אנו מגיעים לשקול את הצורך בניתוח שתל לקראת גיל שנה, יש כבר בידינו את כל המידע.

מהם אחוזי ההצלחה עם השתל?

רוב הילדים או המבוגרים המושתלים מפיקים תועלת רבה מאוד עד כי ניתן להגדיר את השתל כ”נס רפואי”. עם זאת התוצאות בדרך כלל אינן מידיות ודורשות תהליך שיקום אינטנסיבי. רוב המושתלים משתמשים בדבור ובשמיעה כדרך התקשורת העיקרית, חלק לא מבוטל מסוגל לדבר בטלפון, ורב הילדים מגיע למערכת החינוך הרגילה.

מהם הגורמים להצלחה עם השתל?

עבור ילדים – שני הגורמים הראשונים בחשיבותם הם השתלה בגיל צעיר מאוד ומאמץ שיקומי ניכר גם במסגרת מרכז משקם וגם בבית. חשוב גם לפתח מערכת ציפיות מציאותית: השתל איננו הופך את המושתל לבעל שמיעה תקינה, וכן חשוב להבין שמדובר בתהליך למידה, למושתל לוקח זמן ללמוד לשמוע ולדבר בדומה לתינוק השומע מהלידה ואף לפני כן, ומפתח לאט לאט כישורים שמיעתיים ושפתיים (מידע בהרחבה ניתן בדף המידע אבני דרך בהתפתחותו השמיעתית של הפעוט). אנו לא מצפים מתינוק בן יומו להסתובב לכיוון מקור הקול או לענות לנו כשאנו קוראים בשמו, כך גם המושתל הצעיר עובר תהליך למידה עד אשר מפתח כישורי שמיעה ושפה. לכם ההורים תפקיד חשוב ביותר בתהליך  השיקום של ילדכם, הרבה מאוד תלוי  בתרומתכם למאמץ השיקומי. מעבר למציאת מרכז שיקומי וחינוכי מתאים, חלק ניכר מהשיקום מתבצע בחיי הים יום. כל הארועים השגרתיים הופכים להיות חלק מתהלך הלמידה של הילד. (מידע בהרחבה שומעים בבית – הפיכת הבית לסביבה שמיעתית)  

עבור מבוגרים – משתנים רבים משפיעים על מידת ההצלחה עם השתל, משך הירידה בשמיעה, השימוש הקודם במכשירי שמיעה ויעילותו וכן משתנים אישיים אחרים. אנשים מבוגרים המושתלים לאחר רכישת שפה לרוב מסתגלים ומפיקים תועלת מהשתל די מהר, אם כי יש שונות במידת התועלת שניתן להפיק, כפי שצוין לעיל.

שתל השבלול 

שתל שבלול/שתל קוכליארי – אביזר אלקטרוני מתוחכם המאפשר לבעלי ליקוי שמיעה עמוק וחירשים שאינם מפיקים תועלת ממכשירי שמיעה רגילים את היכולת לשמוע. הוא עוקף את תאי השיער הפגועים בשבלול ומעביר גרייה חשמלית ישירות לשארית סיבי עצב השמע. המידע שנקלט בהם מועבר אל המוח לפענוח כתחושת שמיעה.

שבלול (Cochlea)
זוהי למעשה האוזן הפנימית, אשר קיבלה את שמה בזכות מבנה השבלול שלה. באוזן הפנימית תאי שערה, הקולטים את הצלילים הנשלחים אל האוזן הפנימית וגורמים לגרייה של סיבי עצב השמיעה, המעבירים את הצלילים אל מרכז השמיעה במוח.פגיעה בתאי השערה מביאה לירידה בשמיעה בתדרים שעליהם אחראיים אותם תאים.

שתל שבלול / שתל קוכליארי
שתל השבלול הוא מערכת הגברה בטכנולוגיה רפואית מתקדמת. השתל עוקף את החלק הפגוע באוזן הפנימית (תאי החישה שבשבלול) ושולח את המידע השמיעתי ישירות אל עצב השמיעה. שתל השבלול משפר את שמיעתו של המושתל, מירידה חמורה או עמוקה בשמיעה לירידה קלה עד בינונית בשמיעה. 

השתלת שתל קוכליארי
תהליך ההשתלה של שתל השבלול כולל את השלבים הבאים:
– פנייה למרכז השתלה מוכר לבדיקות התאמה ולקבלת מידע מפורט.
– קבלת מידע ותיאום ציפיות עם הצוות האחראי.
– בדיקות רפואיות כלליות ובדיקות רופא אף אוזן גרון.
– שיחה עם הרופא המרדים.
– השתלת שתל השבלול, ניתוח העשוי להימשך כ- 3 שעות.
– כחודש לאחר הניתוח:
– חיבור וכיוון ראשון של מעבד הדיבור על-ידי קלינאי תקשורת במרכז ההשתלות. כיוון השתל הוא הדרגתי ומתפרס על מספר פגישות.
– שיקום השמיעה, בו לומדים לשמוע עם שתל השבלול. שיקום שמיעתי ותרגול הם הכלים לשימוש מוצלח בשתל השבלול.

שתל משולב – (EAS (Electro Acoustic Stimulation
מערכת המורכבת משתל שבלולי קצר וממכשיר שמיעה, כך שניתנים בו-זמנית גירוי חשמלי לתדרים גבוהים וגירוי אקוסטי לתדרים הנמוכים. שתל זה מיועד לירידות שמיעה עצביות המאופיינות בירידת שמיעה חדה מאוד בתדרים הגבוהים.

חלקים פנימיים של מערכת שתל השבלול

שתל – החלק הפנימי המושתל בהליך ניתוחי.

אלקטרודה – קשת אלקטרודות המוחדרת בניתוח לתוך השבלול, לצורך מתן גירוי חשמלי לסיבי עצב השמע.

מגנט פנימי – נמצא בתוך השתל הפנימי על מנת לאפשר הצמדה בין החלק המושתל לבין יחידת הראש החיצונית (שגם בה נמצא מגנט)

חלקים חיצוניים של מערכת שתל השבלול

מעבד – החלק החיצוני היושב על האוזן, או על הגוף, הקולט את צלילי הסביבה באמצעות המיקרופון( או מערכת מיקרופונים) ומעבד אותם למידע דיגיטלי מפורט.

מעבד גוף (BWP) – מעבד הנישא על הגוף (לא על האוזן).

מעבד BTE (נסתר) – מעבד המורכב מאחורי  האוזן.

יחידת ראש – יחידת הראש משדרת לשתל הפנימי את המידע הדיגיטלי המגיע מהמעבד, וכוללת את המגנט, ומיקרופון לשימוש במקרים בהם המעבד מורכב על הגוף.

מגנט – המגנט נמצא בתוך יחידת הראש וגם בתוך השתל הפנימי על מנת לאפשר הצמדה בין החלק המושתל ויחידת הראש החיצונית. המגנט החיצוני הוא רק חלק מיחידת הראש.

כבל – כבל המחבר בין המעבד ליחידת הראש ( או כבל המחבר בין המעבד לסוללת גוף).

סוללה נטענת – סוללה שניתן להטעינה לשימוש חוזר.

סוללה מתכלה (Zinc-Air) – סוללה לשימוש  חד פעמי.

שלט רחוק – לשליטה במתגים ללא צורך לגעת במעבד עצמו. באמצעות השלט רחוק ניתן לבחור תכניות, להגביר\להנמיך את עוצמת הקול במעבד, לבדוק את מצב הסוללות. הפונקציות שמאפשר השלט רחוק שונות בין חברות השתלים.

זוית קשת – וו הפלסטיק בקצהו העליון של המעבד, שתפקידו לקבע את המעבד על האוזן שלא יזוז ממקומו או ייפול.

מיקרופון זווית T-Mic – מיקרופון הממוקם בפתח תעלת האוזן,  מדמה את דרך איסוף וקליטת הצלילים הנעשית בתהליך שמיעה טבעי ותקין. ייחודי לחברת AB.

מיקרופון פנימי (Processor Mic)– מיקרופון המובנה בתוך המעבד.

נורית חיווי – נורית הנמצאת על גבי  המעבד ותפקידה להעביר מסר על מצב הסוללה, תקינות המעבד, מספר התכנית  וכדומה.

תכונות

AutoSound – מושג המתייחס להסתגלות אוטומטית של מעבד הדיבור לסביבות אקוסטיות משתנות, כמו משרד, שדה תעופה, מסיבה או גן משחקים, ללא צורך בשינויי כיוון ידניים. ההסתגלות האוטומטית מתאפשרת בזכות אסטרטגית עיבוד דיבור חכמה, ביחד עם מנגנונים שונים הנכנסים או לא נכנסים לפעולה, בהתאם לסביבה האקוסטית של המושתל/ת.

HiRes Optima Sound Processing אסטרטגית עיבוד דיבור של AB המאפשרת רמה גבוהה של עיבוד דיבור כמו HiRes Fidelity 120 בד בבד עם ניצול אופטימלי של זמן סוללה. אסטרטגיה זו היא ברירת המחדל של תכנית המיפוי ותיבחר עבורך ע”י קלינאי/ת התקשורת שלך. 

ClearVoice – מנגנון של AutoSound הנכנס לפעולה במצבי דיבור על רקע רעש ומאפשר הגברה של הדיבור בד בבד עם הנחתת הרעש הסביבתי. המנגנון יכול לפעול בשלוש רמות שונות של סינון רעש והגברת דיבור ויבחר עבורך ע”י קלינאי/ת התקשורת האחראי/ת על המיפוי שלך.

WindBlock – מנגנון של AutoSound שנכנס באופן אוטומטי לפעולה כשיש רוח בסביבה ומפחית רעשי רוח לשיפור חווית השמיעה.

SoundRelax מנגנון  של AutoSound המחליש קולות פתאומיים וחזקים, כמו דלת נטרקת או נקישת כלי מטבח ליצירת חווית שמיעה נעימה יותר.

Auto UltraZoom – מנגנון של AutoSound מדובר ב-Beamformer  רב-ערוצי העובד בעזרת שני מיקרופונים הממוקמים על מעבד הנאידה Q90 CI ומתמקד בדובר הנמצא מול המושתל, במטרה לשפר הבנת דיבור על רקע רעש. כשמזוהה דיבור על רקע רעש ע”י המעבד, ה-Beamformer נכנס באופן אוטומטי לפעולה ומשנה את מידת הפוקוס בדובר, בהתאם לרעש הסביבתי.

EchoBlock – טכנולוגיה שמטרתה לשפר את חווית השמיעה במקומות עם הרבה הד. תכונה זו אינה מופעלת באופן אוטומטי אלא תופעל לבקשתך בתכנית יייעודית ע”י קלינאי/ית התקשורת שלך.

Phonak Binaural VoiceStream Technology – BVST – קבוצת תכונות שמטרתן לסייע למושתלים להבין דיבור טוב יותר במצבי האזנה מורכבים על ידי מיקוד בצליל שמעוניינים לשמוע והעברתו באופן אלחוטי לעזר השמיעתי באוזן הנגדית בד בבד עם הפחתה משמעותית של רעשים בלתי רצויים. העזר השמיעתי באוזן הנגדית יכול להיות מעבד דיבור במקרה של מושתל דו צידי, מכשיר שמיעה ייעודי (נאידה לינק)  במקרה של מושתל בימודלי או  CROS אם המושתל הוא חד צידי. התכונות של BVST  הן: StreoZoom, ZoomControl DuoPhone QuickSync.

StreoZoom – תכונה של BVST המחלצת קול בודד מתוך קהל רועש באופן שמאפשר למושתלים לנהל שיחה של “אחד על אחד” עם פחות מאמץ.

ZoomControl – תכונה של BVST המתמקדת בדובר ממול, מימין, משמאל או מאחורי המושתל ומאפשרת תקשורת משופרת עם אותו דובר בסביבות רועשות.

DuoPhone – תכונה של BVST המזרימה באופן אוטומטי שיחות טלפון לשתי האוזניים בו זמנית לשמיעת סטריאו המקלה על השיחה בנוכחות רעש רקע.

QuickSync – תכונה של BVST המאפשרת לחיצת כפתור אחת על גבי אחד ממעבדי הדיבור לצורך שינוי של ווליום ותכניות בו זמנית בשתי האוזניים.

תחזוקה

קופסת ייבוש – לתוכה מכניסים את המעבדים לצורך ייבוש הלחות שהצטברה במהלך השימוש ולמניעת קורוזיה העלולה להזיק לתקינות המעבדים. חשוב להקפיד על ביצוע פעולת הייבוש מידי יום.

תהליך השיקום

מרכז השתלה – המרכז שבו המועמד או המושתל מבצע את תהליך אבחון המועמדות, הניתוח והמיפויים.

חברת שתלים – החברה המספקת שירות לסוג מערכת השתל של המושתל.

אקטיבציה/חיבור – הכינוי שניתן למעמד בו מפעילים את מערכת השתל לראשונה, מיפוי ראשון, ותחושת שמיעה ראשונה דרך מערכת השתל. בדרך כלל מתקיים כשלושה שבועות עד חודש ממועד הניתוח, ולאחר אישור הרופא המנתח שמקום הניתוח החלים כראוי.

מיפוי – באנגלית: Mapping או Programming. מפגש עם קלינאית תקשורת המכוונת את מערכת שתל השבלול באופן שיאפשר למשתמש גישה אופטימלית לצלילים.

אימון שמיעה – חלק מהליך השיקום שמטרתו למקסם את השמיעה  באמצעות  שתל השבלול. ניתן להתאמן עצמאית או עם  קלינאית תקשורת.

סוגי שמיעה

שמיעה בילטרלית (Bilateral) – דו-צדדית. שמיעה עם שתל בשתי האוזניים.

שמיעה בימודאלית (Bimodal) –  שמיעה עם שתל באוזן אחת ומכשיר שמיעה באוזן השניה.

שמיעה בינוראלית (Binaural) – שמיעה עם שתי אוזניים.

שמיעה יונילטרלית (Unilateral) – חד-צידית. שמיעה עם שתל באוזן אחת.

דציבלים (dB) – יחידות למדידת עוצמת הקול.

הרץ (Hz) – יחידות מדידה של התדירויות.

שמיעה עם השתל

שבלול (קוכליאה) – האוזן הפנימית הממוקמת בעצם בצורת שבלול. לאורך השבלול ממוקמים  תאי השיער,  תנועת נוזל בשבלול מניעה את תאי השיער, ותנועתם  מותמרת לפוטנציאלים חשמליים ופולסים חשמליים מועברים לסיבי עצב השמיעה המתחברים לשבלול לאורך הציר הפנימי.

תאי שיער – תאי חישה בצורת שעריות הממוקמים באוזן הפנימית לאורך השבלול.  תנועתם  מותמרת לפוטנציאלים חשמליים ופולסים חשמליים המועברים לסיבי עצב השמיעה המתחברים לשבלול לאורך הציר הפנימי.

עצב השמיעה – עצב קרניאלי מספר 8  שתפקידו להעביר את המידע השמיעתי  מהשבלול אל מרכז השמיעה במוח.

עצמות השמע – עצמות זעירות באוזן התיכונה (פטיש, סדן וארכוף) שתפקידן להעביר תנודות מכאניות מעור התוף לשבלול.

תכניות –  מעבד הדיבור יכול לאחסן מספר תוכניות (כיוונים). ניתן להגדיר לכל תוכנית את המאפיינים וההגדרות שלה בהתאם למצבים שונים ולצרכי המושתל. לדוגמא, תוכנית למצבי יום-יום, תוכנית למוזיקה, תוכנית עם טלקויל (השראה מגנטית) ועוד.

תחום קלט דינמי (IDR)– תחום כל צלילי הסביבה הנקלטים על ידי המיקרופון  ומועברים אל המעבד.  מהצלילים הכי חלשים לצלילים הכי חזקים.

קצב גירויים לשנייה (PPS)  – קצב הגירויים החשמליים הניתנים כל שנייה מהאלקטרודה הנמצאת בשבלול.

ערוץ – אזור תדירויות בשבלול שבו  מתבצע  גירוי מהאלקטרודה.

ערוצים וירטואליים – גירוי המתבצע באמצעות זוג אלקטרודות סמוכות ליצירת ערוץ גירוי מדומה בין שתי האלקטרודות (ערוץ וירטואלי).

הנחתת רעש – תכונה במעבד המסננת רעשים סביבתיים לטובת שיפור בהבנת הדיבור.

T-coil – השראה מגנטית, רכיב אלקטרוני המותקן במעבד הדיבור במטרה לאפשר שימוש באביזרי עזר אישיים וציבוריים. הסיגנלים נקלטים דרך שדה אלקטרומגנטי במקום דרך המיקרופון של מעבד הדיבור.

מונחים רפואיים

CT\CAT – בדיקת הדמייה עם או בלי חומר ניגודי.

 MRI- בדיקת הדמייה באמצעות גלים מגנטיים.

ניתוח דו-צידי סימולטני – ניתוח שבו שתי האוזניים מושתלות באותו יום, אחת אחרי השניה.

ניתוח עוקב – ניתוח שבו שתי האוזניים מושתלות באופן עוקב (אחת לאחר השניה), אך לא באותו יום.

מונופולר וביפולר (בחדר ניתוח) – שני סוגי סכינים חשמליות הנמצאות בשימוש מנתחים בחדרי הניתוח. חשוב מאוד לידע את הרופא המנתח טרם הניתוח לעובדת היותך מושתל שתל שבלול, כדי שידע שעליו להשתמש בניתוח אך ורק בביפולר. השימוש במונופולר אסור משום שיכול לגרום נזק לשתל.

פנאומובקס ופרבנר 13 – סוגי חיסונים שמועמדים לשתל שבלול ומושתלים בפועל נדרשים לבצע על מנת לצמצם את  הסיכון ללקות בדלקת קרום המוח. המועמדים לניתוח נדרשים לבצעם במהלך ההכנות לניתוח, ולאחר ההשתלה יש לחזור על החיסונים כל 5 שנים.

תמיכה

BEA – Bionic Ear Association –  אגודת האוזן הביונית. ארגון תמיכה בינלאומי במועמדים לשתל שבלול ומושתלים של חברת AB.