בטיחות והנחיות רפואיות

אזהרות ואמצעי זהירות

1. שימוש במכשירי חשמל בניתוחים – אין להשתמש בכלים כירורגיים חשמליים בקרבת השתל או האלקטרודה. כלים כירורגיים חשמליים מסוגלים ליצור מתחים בתדרי רדיו בעוצמה שעלולה לגרום לצימוד ישיר בין חוד הצורב לבין האלקטרודה. זרמים מושרים עלולים לגרום נזק לרקמות השבלול או נזק בלתי הפיך לשתל.

2. טיפול בחום (דיאתרמיה) – אין להשתמש בטיפול בחום מעל השתל או האלקטרודה- אחת השיטות השגרתיות בחדר ניתוח לעצירת דמם. זרמים חזקים המושרים לתוך האלקטרודה עלולים לגרום נזק לרקמות שבלול האוזן או נזק בלתי הפיך לשתל. יש לעדכן את הרופא המנתח כי מותר להשתמש רק במכשיר לעצירת דמם מסוג Bipolar.

3. טיפול בנזעי חשמל (ECT) – אין להשתמש אף פעם בטיפול בנזעי חשמל (ECT) במטופל עם שתל שבלול. טיפול בנזעי חשמל (ECT) עלול לגרום נזק לרקמות שבלול האוזן או נזק בלתי הפיך לשתל.

4. טיפול בקרינה מייננת – אין להשתמש בטיפול בקרינה מייננת ישירות מעל שתל השבלול מכיוון שהטיפול עלול לגרום נזק למכשיר.

5. בדיקות הדמיית תהודה מגנטית (MRI) – חשיפת שתל השבלול למכשיר MRI עלולה לפגוע בשתל ובמטופל. חלק מהשתלים מותאמים ל MRI ובאחרים יש לבצע צעדים מתאימים כהכנה לבדיקה. בכל מקרה יש להתייעץ עם מרכז שתלי השבלול או עם הגורם הרפואי המטפל במידה ונדרשת בדיקת MRI.

6. טיפול בקובלט והאצה לינארית – ההשפעות של טיפול בקובלט ושיטות האצה ליניאריות על השתל אינן ידועות.

7. פריקת חשמל סטטי (ESD) – ידוע שחשמל סטטי עשוי לגרום נזק לרכיבים אלקטרוניים רגישים כגון אלה המשמשים במערכת שתל השבלול. יש לנקוט אמצעי זהירות למניעת מצבים שבהם נוצרות רמות גבוהות של חשמל סטטי. מידע נוסף מסופק במדריכים למשתמש במערכת. אם יש הצטברות של חשמל סטטי, ניתן להפחית בצורה בטוחה את פוטנציאל החשמל הסטטי של מושתלי שתל שבלול על-ידי מגע של המושתל עם אצבעותיו באדם או בחפץ כלשהו לפני שאותו אדם או חפץ נוגעים במערכת השתל.

8. בליעת חלקים קטנים – הרכיבים החיצוניים של מערכת השתל מכילים חלקים קטנים שעלולים להיות מזיקים במקרה של בליעה.

9. שדות תעופה/אבטחה – גלאי מתכות וסורקי אבטחה לא יגרמו נזק לשתל או למעבד הצלילים. עם זאת, מערכת השתל עלולה להפעיל התראה של הגלאי, או שהמושתל עלול לשמוע צלילים מעוותים בעת המעבר בדלת האבטחה או בעת בדיקה עם גלאי ידני. בשדות התעופה החיישנים הם עם שדה אלקטרומגנטי חזק, ובהם יש להציג “כרטיס מושתל” המאפשר עקיפה של עמדת הבדיקה. בעמדות אחרות (במרכזי קניות וכדומה) מומלץ להסיר את השתל בזמן המעבר דרך החיישן אשר עשויה לגרום להופעת צליל לא נעים למושתל.

10. מכשירי רנטגן – מכשירי רנטגן לא יגרמו נזק לשתל אך עלולים לגרום נזק למיקרופון המעבד הפנימי או למיקרופון ה-T-Mic. הימנעו מהכנסת פריטים אלה למטען הנשלח או לתיקי היד שעוברים שיקוף בקרני רנטגן.

11. מכה ישירה – מכה ישירה במקום השתל עלולה לגרום נזק לשתל ולפגוע בתפקודו. אירעו מקרים שבהם היה כשל במכשיר של Advanced Bionics כתוצאה מכך שילד קיבל מכה בראש במקום שבו מושתל המכשיר. אף אחד מהאירועים שדווחו לא גם לזעזוע מוח או לשבע בגולגולת. בכל המקרים, המכשיר שכשל הוצא והוחלף בשתל חדש ללא סיבוכים נוספים.

12. פעילות גופנית
בעת ביצוע פעילות גופנית שכוללת אפשרות למכה או חבלה, יש לנקוט אמצעי זהירות, כגון חבישת קסדת מגן, להפחתת הסיכון לנזק להתקן הפנימי .

 

הנחיות רפואיות

הניסיון הרב שהצטבר בנושא שתל השבלול (שתל קוכליארי), מצביע על אמינות גבוהה ועל סיבוכים מעטים. יחד עם זאת, יש צורך בהמשך מעקב רפואי בהתאם להמלצת מרכז ההשתלות.
כמו כן חשוב לשים לב למספר דברים:

1. אודם, רגישות, דלקת או זיהום בעור באזור המגנט – במקרים אלה יש לפנות לרופא המנתח במרכז השתל לבדיקה. יש לבדוק באופן שגרתי את האזור.

2. דלקת באוזן התיכונה – עם או בלי הפרשה מהאוזן היא מצב שכיח (בעיקר בילדים) שלא תמיד דורש טיפול. מכיוון שהשתל הוא גוף זר, נוהגים משנה זהירות וממליצים לתת כיסוי אנטיביוטי, לדוגמה באוגמנטין. בכל מקרה של ספק באבחנה, חום גבוה, חוסר תגובה לטיפול, חשד לסיבוך כמו מסטואידטיס, יש לפנות למרכז השתל או למיון.

3. מנינגיטיס – מחקרים הראו שקיים סיכון מוגבר למנינגיטיס בקרב מושתלים. אומנם מדובר בשכיחות מזערית בעיקר מאז השימוש הסדיר בחיסונים, אך במקרה של התפתחות חום גבוה מלווה בכאב ראש או במצב כללי ירוד, יש לפנות מיד למיון.

4. חיסונים – יש צורך בחידוש חיסון ה-pneumovax (נוסף על הראשון) אחת לכל חמש שנים לאחר החיסון הראשון. ילדים שנותחו לפני גיל שנתיים וחוסנו ב- Prevnar, צריכים לקבל את את חיסון ה- pneumovax כאשר הם מגיעים לגיל שנתיים. מעל גיל 5 ש’, אין צורך בחיסון Prevnar.

5. צילום שיניים פנורמי – אין כל בעיה או מניעה לעבור את ההליך, רק הקפידו להסיר את המעבד בזמן הצילום ולהרחיקו ככל האפשר מהקרינה. מומלץ להשאירו מחוץ לחדר בו מתבצע ההליך.

 

הנחיות לנוסעים לחו”ל

1. תעודת מושתל – שאו איתכם דרך קבע תעודת מושתל בארנק /פאוץ’. מדובר בכרטיס שבו רשומים שם השתל, הדגם, החברה המייצרת ומספרו הסידורי. כמו כן מופיעים בו פרטים מזהים של המושתל וכתובות וטלפונים ליצירת קשר במקרי חירום עם בני משפחה והגורמים הרפואיים האחראים. התעודה מסופקת ע”י חברת השתלים עם הערכה של השתל במועד החיבור לשתל.

2. מידע רפואי והתוויות בשפת ארץ היעד – הצטיידו בהסבר כתוב, קצר ובהיר בשפה השלטת בארץ היעד, שיספק מידע רפואי והתוויות חיוניות אודות ההגבלות הכרוכות בשימוש בשתל (כגון האיסור לעבור בשערים מגנטיים ובשדות תעופה). מומלץ להיעזר במסמך אודות מידע רפואי לגבי בעלי שתל שבלול המופיע כאן באתר. הסבר זה חיוני למקרי חרום רפואיים, במיוחד כאשר מתעורר צורך בהתערבות כירורגית.

3. חבשו כובע שיושב טוב על הראש כדי להגן על השתל מפני רוחות, מים, נזק בגלל נפילה ואובדן של המעבד.

4. הרכיבו את המעבד עם גומיית הוקי/ אוזניה כדי להבטיח שלא יפול או יאבד (חשוב בעיקר בטיולי טבע)

5. שערים אלקטרו-מגנטיים – רא/י סעיף 9 ב”אזהרות ואמצעי זהירות”.

6. ייבוש – במקום קופסת ייבוש חשמלית ניתן לקחת קופסת אחסון פשוטה למעבד ולשים בה טבליות ייבוש (חשוב במיוחד למקומות ללא חיבור לחשמל). טבליות ייבוש ניתן למצוא בכל מכון למכשירי שמיעה.

7. סוללות – מומלץ להצטייד בסוללות נטענות וחד פעמיות למקרה שמגיעים למקומות ללא חיבור לחשמל. לא לשכוח לקחת מתאם חשמלי למטען הסוללות המותאם לארץ היעד שלכם ומטען סוללות לרכב (מסופקים בדרך כלל בערכה של השתל. אם לא, ניתן לפנות לחברת השתלים). מתאם חשמלי למטען סוללות ניתן לרכוש גם בחנויות למוצרי חשמל.

8. במקרה של צורך בקבלת טיפול רפואי במהלך ביקור/ טיול בחו”ל – חשוב לידע את הרופא המטפל על היותך מושתל שתל שבלול ולוודא שמודע לאזהרות הנוגעות לבדיקת MRI, לטיפול אנטיביוטי במקרה של זיהום באוזן תיכונה ולהתערבות כירורגית במקרה הצורך.

 

שימוש בשתל שבלול בפרקי שעשועים

באופן כללי, מרבית המתקנים בפארק השעשועים בטוחים לשימוש ע”י מושתלי שתל השבלול ולא אמורים לגרום לבעיה כלשהי. יתכנו הפרעות קלות של רעשים בדומה למתקנים בהם נתקלים מושתלי שתל השבלול ביום יום. מומלץ לקרוא את ההוראות והאזהרות בכניסה לכל מתקן ולהתייעץ עם הרופא המטפל במקרה הצורך.

סגירת תפריט